מוסגז (ברוסית: Мосгаз) היא סדרת דרמה המשכית עלילתית רוסית בלשית בבימויו של אנדריי מליוקוב. הצילומים נערכו בשנת 2012. התסריט מבוסס באופן רופף על חמישה פשעים שבוצעו במוסקבה על ידי אחד הרוצחים הסדרתיים הראשונים בברית המועצות, ולדימיר איאונסיאן, מדצמבר 1963 ועד ינואר 1964.
הצילומים התרחשו באביב 2012 בטוטאייב, ירוסלבל ובמוסקבה. פרק הבכורה שודר בערוץ הטלוויזיה האוקראיני אינטר ב-8 באוקטובר 2012[1], ברוסיה פרק הבכורה שודר בערוץ הראשון ב-29 באוקטובר 2012.[2]
בשנת 2014 זכתה הסדרה בפרס נשר הזהב במועמדות "סרט הטלוויזיה הטוב ביותר או מיני-סדרה (עד 10 פרקים)."
סדרת הטלוויזיה היא הראשונה בסדרת סדרות בלשיות אודות רב-סרן צ'רקסוב ויש לה מספר סדרות המשך: התליינית (2014), העכביש (2015)[3], התן (2016)[4], מבצע שטן (2018), נוסחת הנקמה (2019) וקוצן נקוד (2020), מוסגז: מלכודת (2021), הפרשה האחרונה של מייג'ור צ'רקאסוב (2023) ומוסגז: מטרונום (2024).
עלילה
ב-1 בדצמבר 1962, ניקיטה חרושצ'וב משתתף בתערוכה של אמני אוונגרד במאנז' עלה גל של ביקורת חריפה על האמן הצעיר והשאפתני סטס שלסט. לאחר זמן מה מישהו הורג את הילד סריוז'ה צ'בוטר. רב-סרן איוואן צ'רקסוב וסגניתו סוניה טימופייבה, שבעזרת עד יחיד - חברו של סריוז'ה סלוויק קרפוחין, מעורבים בתיק ומצליחים לצייר דיוקן משוער של הרוצח: גבר עם משקפיים, כיסוי אוזניים, זקן ושפם שחור. הוא תמיד נכנס לדירה באומרו "מוסגז. פתחו!". הוא מתחזה לעובד חברת הגז העירונית ובכך חודר לדירות קורבנותיו.
בסופו של דבר, עדויות וחשדות מביאים את צ'רקסוב וסוניה אל סטאס שלסט (שהוא גם חבר של סוניה), וחבריו השחקנים, שאחד מהם, ולאד ויקרוב, מתאהב בסוניה, אך שמונה אנשים נוספים ימותו לפני שהרוצח האמיתי סוף סוף יחשוף את עצמו.
שחקנים ודמויות
דמויות ראשיות
- אנדריי סמוליאקוב - איוואן פטרוביץ' צ'רקסוב, רב-סרן המשטרה וחוקר המחלק לחקירות פליליות במוסקבה (MUR)
- מרינה אלכסנדרובה - סופיה (סוניה) בוריסובנה טימופייבה, סגנית זוטרה, מומחית לזיהוי פלילי של (אב טיפוס - סופיה פיינשטיין)
- מקסים מטבייב - ולדיסלב (ולאד) גאורגייביץ' ויקרוב, זמר, אמן התיאטרון הממלכתי של מוסקבה (אב טיפוס - ולדימיר איאונסיאן)
- יורי צ'ורסין - סטניסלב (סטס) פטרוביץ' שלסט (נילין), מעצב בתיאטרון הקומדיה במוסקבה.
- אגניה קוזנצובה - נטליה וסילייבנה סטרובה, אמנית, חברתה של סוניה טימופייבה וסטס שלסט
- סבטלנה חודצ'נקובה - אירינה לברובה, אמנית הבלט בתיאטרון הקומדיה המוזיקלית הממלכתית במוסקבה, חברתו של סטס שלסט (אב טיפוס - אלווטינה דמיטרייבה)
- יקטרינה קלימובה - ורה איליניצ'נה טומילינה, אשתו (אז גרושתו) של החוקר איוון צ'רקסוב, מנהלת חנות הכלבו מוסקובסקי
- דניאלה סטויאנוביץ' - מרגריטה סמיונובנה קרפוחינה, רופאת ילדים
- אנטולי קוזנצוב - אנטולי טימופייב, גנרל, סבה של סוניה, חברו בחזית של איוואן צ'רקסוב
- אלכסנדר דרוביטקו - סלוויק קרפוחין, בנה של מרגריטה סמיונובנה (אב טיפוס - ארטיום פרולוב)
דמויות משניות
- רומן מדיאנוב - אדוארד מקסימוביץ' סמוילנקו, מנהל התיאטרון הממלכתי של מוסקבה
- אלכסיי ברדוקוב - אלכסיי גרקושה, סגן בכיר במשטרה
- יורי טרסוב - ניקיטה וסילייביץ' פוז'יידייב, מפקד המשטרה, קצין מחלק החקירות הפליליות
- אנטולי גושצ'ין - וסילי פרמיאק, בלש
- ולדימיר יומטוב - גריגורי מיכאילוביץ' צ'ודובסקי, עיתונאי, חברו של איוון צ'רקסוב
- יבגניה דמיטרייבה - אלווטינה מטבייבנה צ'בוטאר, ספרנית, אשתו של איגור וסילייביץ', אם לסריושה
- ולדיסלב וטרוב - איגור וסילייביץ' צ'בוטאר, טכנאי של מפעל אריגה, בעלה של אלווטינה
- איגור סבוצ'קין - ניקולאי ארסנייביץ' אגייב, חשוד בסדרת רציחות ברוטליות
- לואיז מוסנדז - זיניידה וסילייבנה כץ, מומחית
- ואדים אנדרייב - פיודור סבלין, אלוף-משנה במשטרה, ראש מחלקת החקירות הפליליות, לוחם לשעבר במלחמת העולם השנייה
- בוריס קמורזין - פרטיאגין
- סרגיי לוסב - ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב, המזכיר הראשון של מרכז המפלגה (דובב על ידי סרגיי בזרוקוב)
- ויאצ'סלב צ'פורצ'נקו - יורקוב, סמל, מפקח משטרת המחוז
- דניס קורוצ'קה - אליק פטיאנוב, צלם משפטי
- אולג וסילקוב - טוגריק, אסיר לשעבר, מודיע סודי של איוואן צ'רקסוב
- סמיון טרסקונוב - סריוז'ה צ'בוטאר ("צ'בוט"), בנם של איגור וסילייביץ' ואלווטינה (אב טיפוס - קונסטנטין סובולב)
ביקורת
אף על פי שהפרסומות של הסדרה התייחסו בעיקר לאיאונסיאן, הסדרה עצמה מציגה באופן רופף אירועים אמיתיים ומשאילה מעט מאוד פרטים אמיתיים מהמקרה של איאונסיאן. התסריטאית זויה קודריה הסבירה את ההבדלים באופן הבא:
על פי העיתון "סובסדניק", מחברי הסדרה החליטו להראות סיפור לא על איאונסיאן ופשעיו, אלא על התקופה בה זה קרה, ולכן דמותו בסדרה עברה רומנטיזציה ברובה, והשילוב שימש ליחסי ציבור[5].
יש להניח כי כל עובדי מחלק החקירות הפליליות שהיו מעורבים בפרשת איאונסיאן לא היו בחיים בעת שידור הסדרה[6] (מדענית הזיהוי הפלילי סופיה פיינשטיין, שיצרה את דיוקנו של הרוצח מתה שישה חודשים לפני שידור הבכורה ב-25 במאי 2012[7]). דובר המחלקה לחקירות פליליות במשטרת מוסקבה, אלכסיי בקרומייב הצהיר כי העלילה "שאובה לחלוטין מהאצבע" וציין כי הוא הצליח לצפות בפרק אחד וחצי בלבד, וכי כותבי הסדרה לא התייעצו רשמית עם בלשי המחלק.
שידור
באופן רשמי, יש בסדרה 8 פרקים. 6 פרקים באורך של 40 עד 50 דקות ו-2 פרקים (1 ו-8) שנמשכים למעלה מ־80 דקות. בערוץ הטלוויזיה האוקראיני אינטר, הסדרה נמשכה ארבעה ימים, בין 8 ל-11 באוקטובר באוקטובר 2012.[8] שהסדרה שודרה בערוץ הראשון היא שודרה החל מ-29 באוקטובר עד 2 בנובמבר 2012, כאשר שבעת הפרקים הראשונים באורך 40 הדקות הועלו כארבעה פרקים באורך 120 דקות בערך.[9]
עובדות
באחד הראיונות הצהירה התסריטאית זויה קודריה כי היא פיתחה את דמותו של צ'רקסוב באנלוגיה עם גלב ז'גלוב מהסרט "מקום המפגש לא ניתן לשינוי" כאשר אלכסנדר בלוייב נבחן באודישן גם הוא לתפקיד זה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
