בשנות ה-60 בטנג'יר הקוסמופוליטית הוא נפגש עם פול בולס, ז'אן ז'נה וטנסי ויליאמס. היצירה הראשונה שלו, הסיפור "אלימות על החוף" (אל-ענף עלא אלשאטי), פורסמה בשנת 1966 בירחון הלבנוני "הספרות" (אל-אדב). הצלחתו הבינלאומית הגיעה עם תרגום ספרן, "רק לחם", על ידי הסופר האמריקאי פול בולס בשנת 1973.
השנים המוקדמות
מוחמד שוכרי נולד בכפר בני שיכר שנמצא במחוז אלנדור (אנ') בצפון מרוקו. הסופר נולד בתקופת רעב למשפחה מרובת ילדים, ענייה מאוד עם אב אלים. שפת אמו היא ניב אמזירי הקרוי תאריפית. בשל העוני, היגרה משפחתו לתטואן ואז לטנג'יר, שם למד שוכרי ספרדית. עוד כילד האשים את אביו האלים ברצח אחיו הצעיר קאדר, עזב את משפחתו בגיל 11, והפך לילד חסר בית בשכונות העניות של טנג'יר. מוקף בעוני, זנות, אלימות וסמים. בגיל 20, הוא פגש אדם, אותו הוא מתאר בספר, כאדם ששינה את חייו. הוא עזר למוחמד ללמוד לקרוא ולכתוב ערבית ספרותית, שפה מוזרה עבורו, השונה מהערבית-מרוקאית והתאריפית אותה דיבר. הוא החליט לעזוב את טנג'יר ב־1956 (שנת עצמאותה של מרוקו), ועבר ללראצ'ה, עיר חוף בצפון מרוקו, שם החל, בגיל 21, ללמוד בבית ספר יסודי. לאחר מכן התקבל לבית ספר גבוה להכשרת מורים והפך למורה.
ספרו "רק לחם"
הספר הוא אוטוביוגרפיה שנכתב בערבית בשנת 1972, תורגם לאנגלית על ידי פול בולס ב-1973, ולצרפתית טאהר בן ג'לון בשנת 1980. הספר יצא לאור בערבית רק ב-1982.
זהו סיפור על ילד מרוקאי בן למשפחה ענייה מאזור השוליים הגאוגרפיים והחברתיים של מרוקו בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי, ילד עני, לא יודע קרוא וכתוב, שהתגלגל בילדותו ממקום למקום, אחיו וחבריו מתים זה אחר זה. שוכרי מספר בגוף ראשון את סיפור חייו הקשה לנוכח חוסר היכולת שלו להתמודד עם אב מכה, עם רעב והעדר מקורות פרנסה. כאשר הכל חסום בפניו הוא מוצא מפלט בסמים, מין מזדמן ומעשי שוד.
הספר הפך להצלחה בינלאומית כאשר פורסם באנגלית, אך גרם לסערה בעולם הערבי. שר הפנים המרוקאי החליט לצנזר את פרסום הספר במרוקו על פי עצת השלטונות הדתיים בגלל התיאורים המופיעים בו על חוויות מיניות ושימוש בסמים.[1] הצנזורה הסתיימה בשנת 2000.
סרטים
סרטו של נביל עיוש שיצא בשנת 2000 "Ali Zaoua prince de la rue", "עלי זאואה, נסיך הרחוב", המספר את סיפורו של ילד חסר בית, הוא עיבוד של "רק לחם" אם כי באווירה פחות מזעזעת.[2] עלילת הסרט מספרת על עלי, המכונה "זאואה", קוויטה, עומר ובובקר השייכים לחבורה של דיב. ביום שהם מחליטים להתנתק ממנו, עלי נהרג מפגיעת אבן בראשו על ידי אחד הילדים של דיב. הסרט כולו עוסק במסע ההלוויה המפרך.
"רק לחם" עובד בשנת 2004 לסרט קולנוע על ידי ראשיד בנחדג, בהפקה משותפת איטלקית-צרפתית-אלג'יראית. הקרנת בכורה לסרט הייתה בפסטיבל קזבלנקה בשנת 2005.
