PROFILPELAJAR.COM

המוזיקה המרוקאית מאופיינת במגוון הגדול שלה מאזור אחד למשנהו. היא כוללת סגנונות מהמוזיקה הערבית כמו שעבי ואייתה במישורים האטלנטיים, את סגנון המלחון בערים האנדלוסיות (מקנס, פאס, סלא, תטואן, ואוג'דה) ואת סגנון ה"חסני" בסהרה המרוקאית.

סגנונות נוספים הם מוזיקה אמזיגית הכוללת את הרגאדה מאזור הריף, ה"אחידוס" מאזור האטלס התיכון, ואת ה"אהוואש" מאזור הסוס. מדרום מרוקו מגיעים הסגנונות "דקה מראקשיה" ו"גנאווה".

בנוסף, מוזיקאים צעירים משלבים ביצירותיהם השפעות מוזיקליות מרחבי העולם (כמו בלוז, רוק, מטאל, רגאיי, ראפ מרוקאי ועוד). כל ז'אנר וכל קבוצה מוזיקלית מורכבת מקבוצות משנה אזוריות, המתחלקות גם הן בין מוזיקה מודרנית למוזיקה מסורתית.

סגנונות מוזיקה מסורתיים

מוזיקה אנדלוסית קלאסית

ערך מורחב – מוזיקה אנדלוסית קלאסית

המוזיקה האנדלוסית הקלאסית היא סגנון של מוזיקה ערבית המתבטא במספר סגנונות שונים ברחבי המגרב, שמקורו במוזיקה של אזור אל-אנדלוס.

מוזיקה עממית ברברית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הוסיפו מידע מהערך המקביל באנגלית.

ישנם סוגים שונים של מוזיקה עממית ברברית, הכוללים בתוכם גם מוזיקה כפרית.

מוזיקת שעבי עממית פופולרית

ערך מורחב – שעבי

סגנון השעבי (בערבית: الشعبي) מורכב ממגוון סגנונות שונים שצמחו מהמוזיקה העממית המרוקאית. הסגנון בוצע בתחילה בשווקים, אך כיום הוא נמצא בכל חגיגה או מפגש.

גנאווה

סגנון הגנאווה הוא סגנון מוזיקה מיסטית שהובא למרוקו בהדרגה על ידי תושבי אפריקה שמדרום לסהרה והפך לימים לחלק מהמסורת המרוקאית.

מדי שנה בחודשי הקיץ נערך במרוקו פסטיבל הגנאווה, המושך אליו יותר מחצי מיליון תיירים.

מלח'ון קלאסי

ערך מורחב – מלחון

המלחון הקלאסי הוא סגנון רגוע להאזנה, הנפוץ מאוד במרוקו, ומושר ברחובות מרוקו במשך יותר מ-1,000 שנים.

מוזיקה סופית קלאסית

הזרם הסופי נפוץ במרוקו, והמוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהמסורת הרוחנית שלו. באמצעות מוזיקה זו מנסים המאמינים להגיע ל"מצב טראנס" שמעורר אקסטזה מיסטית.

רוק, פופ, ראפ, רגאיי וג'אז

ראיי ומוזיקת רוק

ערך מורחב – ראיי (סגנון מוזיקלי)

סגנון הראיי אמנם מזוהה יותר עם אלג'יריה בסצנת המוזיקה הבינלאומית, אך ממרוקו צמחו מספר אמנים בולטים בסגנון.

להקת הווריאציות, ששלושה מחבריה היו יהודים מרוקאים, יצרו סגנון רוק חדש שנקרא Moroccoanroll, שהשפיע רבות על להקות רוק בעשורים האחרונים.

במרוקו פועלת סצנת מטאל קטנה, כשהלהקות הבולטות בה הן "Sakadoya" ו-"Analgesia".

פופ

במרוקו פועלים מספר רב של מוזיקאים ומוזיקאיות בז'אנר הפופ, בהם הזמר הפופולרי סעד למג'רד שידוע בעולם הערבי כולו, הזמרת מנאל (Manal), וזוהיר בהאווי שזכה לפרסום רב במדינתו ובאזור המגרב כולו.

המפיק הבינלאומי רד וואן, שנולד במרוקו, מייצג את מרוקו באופן בינלאומי, וקיבל על כך עיטור כבוד מהמלך מוחמד החמישי.

ראפ ורגאיי

הראפ והרגאיי הפכו לדומיננטיים יותר ויותר במרוקו העכשווית. סצנת הראפ מלאה באמנים ובלהקות רבות, בהן H-Kayne, שהוקמה ב-1996 במקנס.

אמנים בתחום הראפ כמו Dizzy DROS, Muslim ו-Dub Afrika זכו לפופולריות בינלאומית הודות ליצירותיהם.

בסצנת הרגאיי ידועה הלהקה Hoba Hoba Spirit, שהוקמה ב-1998.

ג'אז חופשי ו"קרוסאובר"

מספר אמנים מרוקאים משלבים אלמנטים של מוזיקה מרוקאית מסורתית עם סגנונות פופולריים בינלאומיים, במה שנקרא "קרוסאובר". לדוגמה, עיסאם (Issam) משלב ראיי עם טראפ, ו-LD Malca משלב את השעבי במוזיקה אלקטרונית.

מוזיקה יהודית-מרוקאית במרוקו ובישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הוספת מידע ומקורות, והרחבת הפרטים בכל תת-כותרת.

במרוקו

במרוקו פעלו מוזיקאים יהודים שביצעו ממגוון סגנונות המוזיקה המרוקאית, כדוגמת זוהרה אלפסיה. בשנות ה-50 של המאה ה-20 פעל במרוקו המוזיקאי סמי אלמגריבי, שביצע מוזיקה מרוקאית ממספר סגנונות, ואף הוזמן מספר פעמים להופיע בפני מלך מרוקו. רבי דוד בוזגלו, שחי במרוקו באותה התקופה, כתב מאות פיוטים ושירים בעברית ובערבית, ונודע במומחיותו להתאים ללחנים המרוקאים והערבים מילים עבריות.

כיום פועל במרוקו הזמר מקסים קרוצ'י, שמופיע בפומבי עם מוזיקאים מקומיים.

החיבור האנתולוגי שיר ידידות של שירת הבקשות של יהודי מרוקו מבוסס בלחניו בין היתר על לחנים של מוזיקה מרוקאית אנדלוסית. משוררים דתיים אחרים הלבישו על פיוטיהם לחנים של מוזיקה מרוקאית ידועה.

בישראל

בישראל פועלים אמנים המבצעים מוזיקה מרוקאית ממספר סגנונות, וכן פיוטים, בעיקר בסגנון האנדלוסי, שבו עוסקות התזמורת האנדלוסית הישראלית ותזמורת ירושלים מזרח ומערב.

בישראל פעלה להקת שפתיים, שביצעה שירים בשפה היהודית-מרוקאית, וסולנה היה חיים אוליאל.

בין הזמרים הבולטים במוזיקה המרוקאית בישראל נמצאים בנג'מין בוזגלו, מייק קרוצ'י^[1], משה מואיז קרוצ'י^[2], שייח' מואיזו, סמי אלמגריבי ונטע אלקיים. בתחום הפיוט בולטים חיים לוק, אמיל זריהן ורבי מאיר אלעזר עטיה, שהקליט ותיעד מסורות מוזיקליות מרוקאיות. כן היו ידועים בסגנון המרוקאי נגני הקמנג'ה ישועה אזולאי ויוסי שריקי.

מור קרבסי היא פייטנית המבצעת שירת נשים ברברית בשפות הברבריות של מרוקו וכן בשפת החכיתיה.

המוזיקה המרוקאית כמודל לשלום ולדו קיום

כמסר של שלום ודו קיום, מוזיקאים יהודים ומוסלמים מופיעים במרוקו ובישראל כשהם מבצעים מוזיקה מרוקאית.

המוזיקאי יוסי שריקי ייסד את ההרכב האנדלוסי תזמורת אנדלוסאלם הפועל לשם דו קיום ושלום.

בעיר מוגדור שבמרוקו מתקיים מדי שנה פסטיבל למוזיקה אנדלוסית, שבו משתתפים מוסלמים, ויהודים מישראל וממרוקו.

בדצמבר 2018 התזמורת האנדלוסית הישראלית פתחה את פסטיבל המוזיקה הבינלאומי למוזיקה אנדלוסית בקזבלנקה, שבו השתתפו 100 מוזיקאים יהודים, מוסלמים ונוצרים.

ראו גם

דור ביהא

לקריאה נוספת

Chants et Danses Berbères (Moyen Atlas - Foire au Mouton de Timhadit) par Alexis Chottin 16 juin 1935 in Revue de musicologie, T. 17e, No. 58e (1936), pp. 65–69
Olsen, Myriam ; Lortat-Jacob, Bernard, pref. Musiques de l’Atlas, Arles : Actes Sud : Cité de la musique, 1997 .
Guettat, Mahmoud, La musique classique du Maghreb, Paris : Sindbad, 1980 . (La bibliothèque arabe).
Aydoun, Ahmed, Musiques du Maroc, Casablanca : Editions EDDIF, 1994.
Mohamed Belghazi (dir.), Instruments des musiques populaires et de confréries du Maroc. Fragments de musées, Aix-en-Provence : Edisud, La croisée des chemins, 1998.
Catherine Homo-Lechner et Christian Rault, Instruments de musique du Maroc et d'al-Andalus, Fondation Royaumont / CERIMM, 1999.