מוזיקת בוזוקי בסגנון יווני התפשטה בישראל עם תחילת שנות ה-60. אריס סאן, זמר יווני שעלה לישראל, היה הרוח המניעה מאחורי מגמה זו. אחד משירי הלהיט של סאן היה "סיגל" (מילותיו של יובב כץ). סאן, שהיה בעליו של מועדון זורבה ביפו, העלה שם את הפופולריות של המוזיקה היוונית בקרב המבקרים.
ירון אנוש, שדרן רדיו ישראלי שלעיתים קרובות משמיע מוזיקה יוונית בתוכניותיו, תיאר את יכולתו של סטליוס קזנג'ידיס לשלב שמחה עם צער: "זו המשימה של המוזיקה: לגעת בכל מגוון הרגשות ... קזנג'ידיס יכול היה לעשות זאת; הוא שיחק על כל המיתרים." ליהודי יוון שעלו ארצה, קזנצ'ידיס היה "קול העולם שהשאירו אחריהם, לטוב ולרע". לדברי מפעיל רדיו אגאפי, תחנה שמנגנת מוזיקה יוונית 24 שעות ביממה, "קזנצ'ידיס היה הקול של האנשים, של העייפים, המנוצלים, הנבגדים. גם קולו של הפליט והיגר."
בדצמבר2012 ביצעה הזמרת היוונית נסטה תיאודורידו כמה משיריה במרכז לאמנויות הבמה בתל אביב.
תוכנית הרדיו הישראלית "ירון אנוש" מוקדשת כמעט לחלוטין ליוון בכלל, ולתרבות, למוזיקה, לפילוסופיה ולהיסטוריה היוונית בפרט, ויש לה כ-800,000 מאזינים ישראלים.
בנוסף, ישנן בישראל יש 12 תחנות רדיו אינטרנטיות המשדרות באופן אבסולוטי מוזיקה יוונית.
יום שידור מיוחד של מוזיקה יוונית קלאסית ומודרנית אורגן ב-12 ביוני2013 על ידי רשות השידור, בשיתוף עם שגרירות יוון בתל אביב. התוכנית החלה במופע שעתי, שהגיש השגריר היווני בישראל למנהל תחנת הרדיו אריה יאס בדגש על השורשים וההתפתחות ההיסטורית של המוזיקה היוונית המודרנית. במהלך היום כולו שידרה קול המוסיקה יצירות של מלחינים יוונים מודרניים ובהם חצידקיס, תיאודורקיס, ספרודאקיס, רמבוצ'יקה, קראיידרו, מיקרוצ'יקוס ומרקופולוס. התוכנית כללה גם מוזיקה ספרדית מסלוניקי ורודוס.