PROFILPELAJAR.COM

מודל מנטלי הוא ייצוג פנימי של מציאות, מוחשית ומופשטת כאחד – או לחלופין ייצוג של המציאות במחשבה. בפירוש מפורט יותר, מודל מנטלי הוא הסבר לתהליך המחשבה של האדם, והוא מתייחס לדרך שבה אנו תופסים את המתרחש בעולם האמיתי. המודל מייצג את הסובב אותנו, מערכות היחסים בין הגורמים אליהם אנו נחשפים, והתפיסה האינטואיטיבית לגבי מעשינו והשלכותיהם.

ייצוג המציאות באמצעות מודל מנטלי הוא אחד הסיבות לתפיסות שגויות, ומצד שני, באמצעותו ניתן להמחיש נושאים מורכבים כדוגמת תאוריות מדעיות שונות.

המודלים המנטליים עוזרים לעצב את התנהגותנו ולהגדיר את הגישה שלנו לפתרון בעיות וביצוע משימות.

סקירה

מודל מנטלי הוא סוג של ייצוג פנימי, או הצגה של מציאות חיצונית, כאשר אנו מניחים שיש לה תפקיד חשוב בקוגניציה, הנמקה וקבלת החלטות. הפילוסוף והפסיכולוג קנת' קריק הציע ב-1943, שמחשבתנו יוצרת מודלים בקנה מידה קטן של מציאות, שעוזרת לנו לצפות את האירועים הבאים.

על-פי האמריקאי דונלד ארתור נורמן^[1], העוסק במדעי הקוגניציה, כל מושג הוא למעשה מודל מנטלי, שנבנה מ-4 גורמים:

המערכת המיועדת - היא המערכת אותה לומד, או בה פועל הלומד.
המודל הקונספטואלי של המערכת המיועדת - המהווה ייצוג של המערכת בתרבות ובחברה.
המודל המנטלי של המשתמש - מודל המתפתח באמצעות אינטראקציה עם המערכת המיועדת, וגם גורמים נוספים בהקשר שלה. בעוד המודל המנטלי אינו תמיד מהימן, עדיין יש לו תפקיד אצל המשתמש. מודל זה תלוי בחוויות הקודמות של התלמיד עם מושגים ומערכות דומים, וכן ביכולתו לעבד את המידע.
התפיסה הקונספטואלית של מדען את המודל המנטלי – למעשה, מהווה 'מודל של מודל'.

הדוגמה הבאה ניתנה על ידי הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן:

הייתה לי סכימה, שאני עדיין משתמש בה כאשר מסבירים לי דבר שאני לא מבין: אני ממשיך להמציא דוגמאות. למשל, המתמטיקאים באים עם הוכחה נהדרת, והם מרוגשים ביותר. בזמן שהם מספרים לי על התנאים של ההוכחה, אני 'בונה' בראשי דבר שיכול להתאים לכל תנאי ההוכחה. לדוגמה, יש לך מערך של כדורים, שמפורק לכדורים קטנים יותר, ולאחר מכן הכדורים מחליפים צבע, מגדלים שיער - הכול בראשי, וזה בזמן שהמתמטיקאים מוסיפים עוד תנאים להוכחה. בסופו של דבר, כשהם מכריזים את הטענה, שהיא דבר מטופש כלשהו אודות הכדור שהוא לא נכון עבור הכדור הירוק והשעיר שלי, אני מכריז שטענתם שגויה...^[2]

לעומתו, חלוץ הנדסת המחשבים, ג'יי רייט פורסטר, מגדיר מודל מנטלי כללי על-פי הדוגמה הבאה:

תמונת העולם הסובב אותנו, שאנו נושאים בראשנו, היא רק מודל. אף אחד לא מדמיין בראשו את כל העולם, הממשלות והארצות. יש לו רק תפיסות כלליות, והיחסים ביניהם, והוא משתמש באלו בעולם האמיתי.

בפסיכולוגיה, הביטוי 'מודל מנטלי' משמש לעיתים לייצוגים שכליים, או גירויים שכליים. קיימים למושג זה פירושים נוספים בהקשרים אחרים.

היסטוריה

הדעה הרווחת היא, שהשימוש במונח ראשיתו בספרו של קנת' קרייק The Nature of Explanation ('טבעם של ההסברים'), שראה אור ב-1943. גם הצרפתי ג'ורג'-הנרי לוּקוֹ בספרו 'ציורי ילדים' (1927) טען שילדים בונים 'מודלים פנימיים' להבנת העולם סביבם. טענה זו הושפעה מתורתו של הפסיכולוג ז'אן פיאז'ה.

הפסיכולוג האמריקאי פיליפ ג'ונסון-ליירד פרסם את ספרו 'מודלים מנטליים' בשנת 1983. באותה שנה יצא גם אוסף מאמרים באותו שם, בעריכת מרי ג'ו דוידסון, כשהמשפט הראשון באוסף מסביר את הרעיון העומד מאחוריו: "התפקיד של חיבור זה הוא לענות על המובן מאליו - נקודת מבטם של אנשים על העולם, על עצמם ויכולותיהם, והמשימות שהם מתבקשים לבצע, או הנושאים שהם מתבקשים ללמוד. כל אלו תלויים בהמשגה שבה הם משתמשים".

מאז פרסום חיבורים אלו נידון הנושא בחוגים רבים, והדיון אודות הרעיון בתחום יחסי אדם-מחשב והשמישות הורחב על ידי מחקרים רבים, כולל אלו של סטיב קרוג המובאים בספרו 'אל תגרום לי לחשוב' (Don't Make Me Think). וולטר קינץ' וטואן ואן-דיק השתמשו במונח 'מודל סיטואציה' (situation model) בספרם 'אסטרטגיות של שיח התפיסה' (Strategies of Discourse Comprehension), שמראה את הרלוונטיות של מודלים מנטליים להבניית התפיסה והשיח.

מודלים מנטליים: עקרונות

מודלים מנטליים מתבססים על כמה הנחות יסוד בסיסיות, שמבדלות אותם מייצוגים אחרים, כפי שמתואר בספר 'הפסיכולוגיה של ההנמקה' (ביירן וג'ונסון-ליירד, 2009). כל מודל מנטלי מייצג אפשרות. מודל מנטלי מייצג אפשרות בודדת, שתופסת את מה שמשותף לכל הדרכים האחרות בהן האפשרות יכולה להתממש. מודלים מנטליים מתבססים על עיקרון של אמת: הם מייצגים רק את אותן סיטואציות שהן אפשריות.

מודלים מנטליים יכולים לייצג דבר שהוא אינו נכון בקנה מידה מסוים, כשמניחים באופן זמני שהוא נכון, כגון במקרה של תנאים המנוגדים לעובדות וחשיבה המנוגדת לעובדות. דוגמה לכך היא, הפשטה של תהליך תנועה באמצעות מודל דו-ממדי, כשבפועל התהליך מתרחש בכמה ממדים.

מודלים מנטליים ויכולת ההנמקה

אחת מנקודות המבט אודות יכולת הנמקה, היא שיכולת זו מסתמכת על מודלים מנטליים. מבחינת התפיסה האישית של האדם אין מציאות אלא רק ייצוג שלה במודלים המנטליים שלו ולפיכך אינו יכול לנמק משהו על בסיס משהו אחר. על-פי נקודת מבט זו, מודלים יכולים להיווצר מתפיסה, דמיון, או מתפיסה של השיח. מודלים כאלו קרובים למודלים של ארכיטקטים, במובן זה שהם מהווים אנלוגיה למבנה קיים. במובן הזה, הם מזכירים את תאוריית התמונה של השפה שתיאר לודוויג ויטגנשטיין ב-1922.

ביקורת

הפולמוס המדעי נסב סביב השאלה, האם ההנמקה של האדם מתבססת על מודלים מנטליים, שיוצרים כללים פורמליים להסקת המסקנות, או לחלופין שהמודלים המנטליים נוצרים באופן תלוי מקום ואפשרויות. נעשו מחקרים אמפיריים רבים שביצעו השוואות בין שתי תפיסות אלו.

פולמוס נוסף מתקיים בין שני חוקרי החינוך, אנדריאה דיסֶסָה ולסט ווסניאדו, באשר לתפיסת רעיון ה'כוחות' בפיזיקה.^[3]

מודלים מנטליים במערכות דינמיות

אפיון

מודל מנטלי, באופן כללי, הוא:

קשור לעובדות בלתי-שלמות, כאלה הנתונות לביקורת, תחומים הדורשים הכשרה, או תחומים מעורפלים
גמיש – נחשב לבעל שונות רבה, גם במובן החיובי וגם במובן השלילי של הביטוי
משפיע בצורה דומה ל'סינון מידע', גורם לתפיסה סלקטיבית
מקור מידע חשוב, במקרים בהם העובדות אינן קלות להבנה וניתנות לפירושים שונים.
משתנה כל הזמן בעקבות חשיפה לגירויים חדשים ולמידה נוספת.

מודלים מנטליים הם יסוד חשוב להבנה של למידה ארגונית. מודלים מנטליים הם 'תמונות עמוקות של מחשבה ופעולה'. מודלים מנטליים הם כה חשובים להבנתנו של העולם, עד שאנחנו בקושי ערים לקיומם.

ביטויים של מודלים מנטליים

שלוש צורות בסיסיות משמשות לביטויים של מודלים מנטליים:

מצולעים שהקודקודים שלהם חולקים קצה משותף, מייצגים פריטים שיש ביניהם קשר.
דיאגרמות 'לופ' סיבתיות – מציגים מגמה של כיוון המידע המחבר בין סיבה ותוצאה.
דיאגרמת זרימה – כלי נוסף לביטוי של מערכת דינמית.

מודל מנטלי בהקשר למערכת דינמית וחשיבה מערכתית

מודלים אלו, למעשה, מסייעים לנו בהפשטה של המציאות, והיא מסייעת לנו להתגבר על האתגרים הכרוכים בחשיבה מערכתית וחשיבה דינמית. שתי הדיסציפלינות האלו עוזרות לנו לבנות תיאום טוב יותר עם המציאות מול המודל המנטלי, והן עוזרות לייצג את המציאות בצורה מדויקת יותר - ובכך מגדילות את הסיכוי שהמסקנות שלנו יובילו אותנו לפעול בהלימה לתכנון שלנו.