PROFILPELAJAR.COM

מבצע תשורה
	מטוס בוער של מידל איסט איירליינס
	מערכה: התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון
	מלחמה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני
תאריכים	28 בדצמבר 1968
מקום	שדה התעופה הבינלאומי ביירות
תוצאה	המשימה בוצעה בהצלחה
הצדדים הלוחמים
ישראל	לבנון
מפקדים
תא"ל רפאל איתן	יאסר ערפאת
כוחות
סיירת מטכ"ל; כוח מצנחנים	פתח
אבדות
אין	14 מטוסי נוסעים של חברות ערביות הושמדו

מבצע תשורה היה מבצע של צה"ל שנערך ב-28 בדצמבר 1968, ובמסגרתו פשטו כוחות סיירת מטכ"ל וצנחנים בפיקודו של רפאל איתן על שדה התעופה הבין-לאומי ביירות, והשמידו 14 מטוסי נוסעים של חברות תעופה ערביות.

רקע

ב-22 ביולי 1968 נחטף מטוס אל על בדרכו מרומא לישראל, והונחת באלג'יר. לאחר כמה ימים נענתה ממשלת ישראל לתביעות החוטפים, אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין, והסכימה לשחרר מחבלים תמורת החטופים. לאחר חמישה ימים שוחררו הנשים והילדים שהיו במטוס, ו-12 גברים שהיו בו שוחררו 39 יום לאחר החטיפה.

כחמישה חודשים מאוחר יותר, ב-26 בדצמבר, חדרו טרוריסטים לנמל התעופה באתונה, ירו וזרקו רימוני יד לעבר מטוס אל על. כתוצאה מהירי נהרג אזרח ישראלי, דיילת נפצעה ולמטוס נגרם נזק.

בתגובה לשתי פעולות אלה, החליט ראש הממשלה, לוי אשכול, על פעולה צבאית שתפגע בתעופה הערבית. מאחר ששני המחבלים שחטפו את מטוס "אל על" יצאו מלבנון ואומנו בה, כנראה תוך שיתוף פעולה מלא עם שלטונות לבנון, הוחלט כי המבצע ייעשה בשדה התעופה הבין-לאומי של לבנון ויהיה קצר ושקט (יסתיים בתוך כחצי שעה). בתחילה נבחנה האפשרות לחטוף מטוס לישראל. לשם כך, למד טייס הניסוי דני שפירא להטיס מטוסי נוסעים שונים, בהם בואינג 707 והקונוואיר. אולם, לבסוף הוחלט לפוצץ מטוסי נוסעים ערביים שישהו בשדה התעופה הבינלאומי של לבנון.

המבצע

ההכנות למבצע היו בלחץ זמן, ההוראה לביצוע ניתנה יומיים לפני המבצע. ביום שישי בוצע תרגול על מודל בנמל התעופה לוד. הוחלט על הנחת מטעני חומר נפץ במשקל חמישה ק"ג כל אחד בכונסי הגלגלים. מטען אחד בכונס הגלגלים האחורים ובסיס הכנפיים ומטען שני בכונס הגלגלים הקדמי מתחת לתא הטייסים. לסיירת הצנחנים הצטרפו קמ"ן חט' 35 אמנון ליפקין שחק, ומפקד פלחה"ן חט' 35 משה אדלשטיין לשם. בתחקיר לפני המבצע שאל ראש אמ"ן אהרון יריב את משה אדלשטיין לשם "כמה זמן ייקח להכין מטוס לפיצוץ?" התשובה המהירה הייתה "3 דקות". ראש אמ"ן הגיב "אני אזכור את זה". בתחקיר אחרי הפעולה שאל ראש אמ"ן את אמנון ליפקין שחק "כמה זמן לקח להכין מטוס לפיצוץ" אמנון השיב בחיוך "פחות מ-3 דקות"^[^{דרוש מקור]}.

הלוחמים לבשו מדי א' וחבשו כומתות אדומות. סיסמת המבצע הייתה "שבוע טוב".

ביצוע הפעולה הוטל על סיירת מטכ"ל והצנחנים, בפיקודו של אל"ם (לימים הרמטכ"ל) רפאל איתן, קצין צנחנים ראשי^[1]. ב-28 בדצמבר, בשעה 20:30 לערך הוטסו 66 לוחמים מן היחידה ומסיירת צנחנים לביירות בשלושה מסוקי סופר פרלון שאליהם התלוו שני מסוקי בל 205 לסיוע צמוד ותצפית. המסוקים טסו מעל הים התיכון בצמוד לחוף באורות כבויים כשבקצות הרוטורים שלהם לוחיות שפולטות אור זרחני שיאפשר להם לזהות זה את זה.

לאחר טיסה של כשלושת רבעי שעה, בשעה 21:18 לערך, נחת הכוח בשדה התעופה הבין-לאומי ביירות (שהיה אז הגדול במזרח התיכון). מסוק הסופר פרלון הראשון ובו כוח הצנחנים נחת בצידו המזרחי של שדה התעופה. לאחר שהכוח פרץ ממנו, המריא וריחף מעל לחוף העיר ביירות בכוננות לפינוי נפגעים. המסוק השני הנחית את כוח סיירת מטכ"ל בצידו השני של השדה. הלוחמים נשאו תיקי גב גדולים ובהם מטעני חבלה וצוידו בדפים שעליהם סמלי חברות התעופה הערביות. הלוחמים התפצלו לחוליות והניחו שני מטעני חבלה על כל מטוס שזוהה כשייך לחברת תעופה ערבית. במטרה להבטיח את השמדת המטוסים, הונח מטען אחד על כל כנף שתוכנן להצית את הדלק המצוי במכלים שבכנפי המטוסים. בחלק מהמטוסים שהו נוסעים, וטרם מילכודם הורו הלוחמים לנוסעים לרדת מהמטוסים. במקרים בודדים סירבו הנוסעים לרדת מהמטוס והלוחמים נאלצו לירות באוויר לשם פינוים.

במקביל לפעולת הלוחמים בנמל התעופה, חגו מסוקי הבל סביבו. צירי הגישה לנמל התעופה נחסמו במטרה למנוע הגעת תגבורת, על ידי פיזור שקיות ובהם ג'ל מחליק, רימוני עשן ודוקרנים על הכבישים. לקראת סיום הנחת המטענים והתארגנות הכוחות לפינוי, הבחינו טייסי המסוקים המסייעים בכוח לבנוני במשאית ושריונית שניסה להגיע לשדה התעופה בדרכי עפר מצפון. טייס מסוק הבל אליעזר כהן (צ'יטה) הורה לקצין הטכני של המסוק לפתוח באש ממקלע מא"ג לפני גלגלי כלי הרכב במטרה לעצור אותם. משהמשיכו כלי הרכב להתקדם, פתח הקצין הטכני באש ממקלע כבד 0.5 במטרה לפגוע ולשתק אותם. השריונית והמשאית נפגעו ונעצרו. פינוי הלוחמים התבצע על ידי מסוקי הסופר פרלון ללא הפרעה.

לאחר כחצי שעה הושמדו 14 מטוסי נוסעים אזרחיים, שהיו בבעלות שלוש חברות תעופה לבנוניות: "מידל איסט איירליינס" (M.E.A), "ליבניז אינטרנשיונל אירווייס" (L.I.A) ו"טרנס-מדיטרניאן איירליינס" (T.M.A). שוויים של המטוסים נאמד בכ-42 – 44 מיליון דולר.

חיל הים שלח ארבע ספינות סער, בפיקוד שבתאי לוי, מצוידות בסירות גומי של שייטת 13 לשמש עתודה לפינוי. העתודה לא הופעלה במבצע אך השתתפות הספינות ומסוקים מתוצרת צרפת היוותה תואנה לנשיא צרפת שארל דה גול להדק את האמברגו על ישראל. כולל עצירת משלוחי ספינות שרבורג.

במהלך המבצע מולכדו 15 מטוסים אך מטוס אחד היה מטוס ישן, שבעת המבצע היה בתוך האנגר לתיקונים. במטוס התחבאו מספר עובדים של שדה התעופה. למזלם, לא התפוצצו המטענים שהונחו על אותו מטוס. המטוסים שהושמדו:

שלושה מטוסי קומט
שני מטוסי בואינג 707
מטוס וייקאונט
מטוס קרבל
מטוס DC-6
מטוס דגלס VC-10^[2]

תגובות וביקורת

מועצת הביטחון של האו"ם כונסה לבקשת לבנון וגינתה את הפעולה. תגובה חריפה במיוחד הייתה לצרפת שנשיאה שארל דה גול החריף עוד יותר את האמברגו שהוטל על ישראל עוד קודם לכן והפכו למוחלט על כל סוגי הנשק והחלפים לרבות 50 מטוסי מיראז' 5 שהוזמנו על ידי חיל האוויר הישראלי ושנמסרו לחיל האוויר הצרפתי והתשלום בגינם הוחזר לישראל. בכך תמה למעשה תקופה ארוכה של הצטיידות צה"ל בנשק צרפתי, שהומרה ברכש נשק אמריקאי החל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20.

אגדת בית הקפה

סביב מבצע "תשורה" נרקמו מספר אגדות אורבניות, הידועה שבהן הייתה שבמהלכו נכנס מפקד הכוח הישראלי, רפאל איתן לאחד מבתי הקפה בנמל, הזמין קפה, שתה ונעלם מהמקום^[3]. המיתוס זכה להתייחסות במערכון של "היהודים באים"^[4].

לקריאה נוספת

רפאל איתן ודב גולדשטיין, רפול - סיפור של חייל, ספרית מעריב, 1985.
רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970) עמ' 230
אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול, בהוצאת ספרית־מעריב 1990
אבנר שור ואבירם הלוי-"סיירת מטכ"ל: המבצעים הגדולים של היחידה" (בהוצאת ידיעות ספרים 2020) עמ' 57–61.