מבצע טרף היה מבצע יזום של צה"ל בגזרה המזרחית במהלך מלחמת לבנון הראשונה נגד הצבא הסורי, שנערך ב-22 ביולי 1982 בעקבות ריבוי הפיגועים ותקריות האש ביוזמת ארגוני המחבלים והצבא הסורי.
רקע
ב-6 ביוני 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה, וב-11 ביוני הוכרז על הפסקת אש, אם כי באזור ביירות נמשכו הקרבות עד לחבירת כוחות חטיבת הצנחנים לכוחות הנוצרים במזרח ביירות ב-13 ביוני. מהפסקת האש עד 22 ביולי נערכו כ־65 פיגועים נגד כוחות צה"ל, מהם 17 בשבוע שקדם למבצע (18–22 ביולי). תקריות האש כללו ירי צלפים, מקלעים, פצצות RPG-7 וחדירות של חוליות מחבלים לשטח שבשליטת כוחות צה"ל, ובהם הסבו לכוחות צה"ל נפגעים רבים. כך למשל, ב־21 ביוני נהרגו חמישה חיילים, וחייל נוסף נפצע בקרב שהתפתח במהלך סריקות באזור מנצורה[1]. את יום הקרב תכננה מפקדת גיס 479, שהחליפה את גיס 446 בפיקוד על הכוחות בגזרה המזרחית, כדי להפסיק את התוקפנות הסורית ולאלץ את הצבא הסורי לבלום את ארגוני המחבלים שפעלו תחת חסותו.
הכוחות הלוחמים
הצבא הסורי בגזרה המזרחית כלל בעיקר את דיוויזיה 1 ודיוויזיה 3, שתוגברו ביחידות ארטילריה, באגדי קומנדו ובכוחות נוספים. הכוח בגזרה המזרחית כלל כ־400 טנקים, כ־200 משגרי נ"ט וכ־400 קני ארטילריה, שהיו ערוכים בקווי הגנה מבוצרים. כוחות המחבלים בגזרה כללו כ־3,500 לוחמים מארגונים שונים, שהיו ערוכים בבסיסים בעורף הכוחות הסוריים בצפון הבקאע וממזרח לה[2].
כוחות צה"ל בגזרה פעלו תחת גיס 479 בפיקודו של משה בר כוכבא, וחולקו לשתי גזרות אוגדתיות. אוגדה 36 במערב גזרת הגיס, אשר כללה את חטיבות השריון הסדירות 7 ו־188, גדוד נ"ט 608, גדוד הנדסה במילואים 7086 ואגד ארטילרי 282, ואוגדה 252 במזרח גזרת הגיס, אשר כללה את חטיבות השריון הסדירות 14 ו־401, חטיבת החי"ר במילואים 97 ואגד ארטילרי 209. הגיס תוגבר בשני אגדים ארטילריים נוספים, 215 ו־885, במסוקי קרב וביחידות נ"מ שירו אש שטוחת מסלול. הכוח כלל 312 טנקים, 115 קני ארטילריה ו־68 צוותי נ"ט[2].
מהלך המבצע
ערב המבצע, בליל 21–22 ביולי, שינו חלק מכוחות צה"ל בגזרה את עמדותיהם כדי לפגוע בכוחות הסוריים מעמדות לא מוכרות, ובכך להפחית את היקף הנפגעים מהאש הסורית, בייחוד מאש נגד-סוללות. מוצבי צה"ל בבקאע דוללו מכוחות לא קרביים, ונערכה הכנה לוגיסטית לקראת המבצע, שכללה צבירת תחמושת, דלק, פריסת מערך פינוי נפגעים, חסימות צירים והעלאת כשירות וכוננות של כלל הכוחות הלוחמים. בין הכוחות השונים נערכו תיאום וחלוקת מטרות מקדימה עד לרמת הטנק הבודד, לקראת הפעלה מתוזמנת של כל הכוחות במקביל, על מנת להגביר את יעילות האש.
שעת פתיחת האש של כוחות הקרקע נקבעה לשעה 16:00, על מנת שהשמש תהיה בעורף הכוחות הישראלים, ומאידך תסנוור את הכוחות הסוריים. כחצי שעה לפני כן החלו מטוסי חיל האוויר לפגוע במטרות סוריות במרחב וחילופי האש נמשכו כשעתיים עד השעה 18:00. הסורים ירו טילי נ"ט רבים, אולם הכוחות הישראלים שיתקו אותם בעיקר באמצעות פגזי מעיך, זרחן, ירי ארטילרי ואש מרגמות 81 מ"מ. אבדות הכוחות הסוריים כללו כ־40 פצועים והרוגים, 16 טנקים, 23 נגמ"שים, וכן תומ"תים, תותחי נ"מ, משאיות, טרקטורים ועמדות לחימה, ובנוסף פגיעה במוצבים ובריכוזי תחמושת. ההפתעה השיגה את מטרתה, והסורים לא הצליחו להתארגן ולהגיב ביעילות והסבו רק נזק מועט לכוחות הישראלים, אשר ספגו שני הרוגים, מ"פ וקשר מחטיבה 97, חמישה פצועים ושלושה טנקים שנפגעו מירי טנקים וטילי סאגר סוריים. בעקבות המבצע ריסנו הסורים את המחבלים, והשתדלו לשמור על השקט בגזרה[1].
לקריאה נוספת
הערות שוליים
