ליס מלר נולדה בשנת 1906 בבזל[1], בת לתאולוג פרוטסטנטי גרמני. במשפחה בת שלושה ילדים. גדלה בשווייץ ובהמבורג.
לימים, אחותה הייתה פסנתרנית מצליחה בשווייץ ואחיה כומר-מיסיונר שפעל שנים רבות באפריקה.
מלר עבדה בברלין בחנות הספרים הגדולה של שלמה זלמן שוקן. שם התקרבה ליהדות, ולמדה אצל הרב הברלינאי הנודע יואכים פרינץ. בשנת 1933 אף החליטה להתגייר.
עם עליית הנאצים לשלטון, עודד אותה אביה, שהיה ממתנגדיהמשטר הנאצילעלות לארץ ישראל ולהצטרף לבוניה.
היא עלתה לארץ בשנת 1935, ואחרי ניסיונות שלא הצליחו לחיות בקיבוץעין החורש, התיישבה בחיפה, ועבדה שנים רבות כמוכרת ראשית בחנות הספרים "רינגרט" בעיר עד לסגירתה ב-1964.
לאחר מכן הייתה ממייסדות הספרייה העירונית של חיפה, ולימים מן הספרנים הראשונים בספריית אוניברסיטת חיפה, שם שימשה למעלה מעשור כמנהלת מחלקת הרכש של הספרייה.
בשנת 1972 פרשה לגמלאות והמשיכה לעבוד בהתנדבות בכמה ספריות בחיפה.
היו לה קשרים הדוקים עם משוררי חיפה, אך גם עם משוררים יודעי גרמנית בכל הארץ, למשל הצייר צבי מאירוביץ ואשתו הסופרת יהודית הנדל.
היא כתבה גרמנית, אך שיריה תורגמו לעברית בידי משוררים שונים.
מלר הייתה מיודדת עם הצייריעקב וכסלר, שאף אייר את ספריה, בגרמנית ובעברית.
את בת זוגה, גרדה פוקס, חברת קיבוץ עין החורש, ספרנית במקצועה, הכירה בחיפה.
לפני פטירתה הביעה את רצונה להיקבר בקיבוץ עין החורש, שבו עשתה את צעדיה הראשונים בארץ, ושהיו לה בו ידידים נאמנים.
ליס מלר נפטרה בשנת 1976 ונקברה לפי בקשתה. גרדה פוקס נפטרה באותה שנה, אולם, ציוותה את גופתה למדע, לכן שוכן לוח אבן עם שמה על מצבתה של מלר.
