PROFILPELAJAR.COM

לין רמזי
Lynne Ramsay
לידה	5 בדצמבר 1969 (בת 55); גלאזגו, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1995
מקום לימודים	אוניברסיטת נפייר אדינבורו; National Film and Television School ;
פרסים והוקרה	גביע סאת'רלנד (1999); פרס באפט"א לסרט הביכורים הטוב ביותר של תסריטאי, במאי או מפיק בריטי (2000); פרס באפט"א לסרט הקצר הטוב ביותר (2013) ;
	פרופיל ב-IMDb

לין רמזי (באנגלית: Lynne Ramsay; נולדה ב-5 בדצמבר 1969) היא במאית, תסריטאית ומפיקת קולנוע סקוטית.

ביוגרפיה

נולדה בגלאזגו בשנת 1969 למשפחה ממעמד הפועלים. הוריה היו חובבי קולנוע וחשפו אותה מגיל צעיר לסרטים מן הקולנוע ההוליוודי הקלאסי^[1].

העניין שלה באמנות החל בצילום סטילס, כצעירה התנסתה בצילום ופיתוח בחדר חושך. למדה צילום במכללת נאפייר באדינבורו (היום אוניברסיטת נאפייר). בין השנים 1992–1995 למדה בימוי וצילום בבית הספר הלאומי לקולנוע וטלוויזיה בביקונספילד, אנגליה^[2].

קריירה

במרבית סרטיה, מעורבת רמזי בכל שלבי ההפקה, היא כותבת את התסריט ושותפה בליהוק, בבחירת הלוקיישנים ובעיצוב התלבושות^[3]. מאפיינים בולטים של יצירתה כוללים עיסוק בתמות של אובדן הילדות, מוות וזיכרון. כמו כן, במרבית סרטיה קיים מיעוט בדיאלוגים^[4]. מרבית מסרטיה באורך מלא הם אדפטציות קולנועיות של ספרים או סיפורים קצרים^[5].

סרטים קצרים

בשנת 1996 יצרה רמזי את סרטה הקצר הראשון "מיתות קטנות" (Small Deaths) כסרט הגמר שלה בלימודי הקולנוע. רמזי שימשה במאית, תסריטאית וצלמת בסרט. הסרט זכה בפרס חבר השופטים לסרט הקצר בפסטיבל קאן באותה שנה^[6].

בסרטה משנת 1997 "להרוג את היום" (Kill The day) מתמקדת בסיפורו של אסיר משוחרר המתמודד עם התמכרות להרואין. הסרט זכה בפרס השופטים בפסטיבל הסרטים הקצרים קלרמונט-פראנד בצרפת^[7].

רמזי זכתה פעם נוספת בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן, על סרטה "איש הגז" (Gasman) משנת 1997. עלילת הסרט מתרחשת בגלאזגו של שנות ה-70 ומתארת ילדה צעירה שמגלה במהלך מסיבת חג מולד כי לאביה שני ילדים מאישה אחרת^[8].

סרטה הקצר הבא של רמזי הוא "שחיין" (Swimmer) משנת 2012. הסרט הוזמן על ידי חברת ההפקה "BBC Films" והוועד המארגן של המשחקים האולימפיים בלונדון. זהו סרט בשחור לבן שמתאר שחיין צעיר שלא התקבל לנבחרת הבריטית לאולימפיאדה חרף אימוניו הרבים. השחיין צולם בעודו שוחה במגוון מקורות מים כגון נהרות ונחלים, על רקע נופים המאפיינים את בריטניה^[9]^[10]. הסרט זכה בפרס באפט"א לקולנוע לסרט הקצר בשנת 2013.

בשנת 2019 יצרה את הסרט התיעודי הקצר "בריז'יט" שמתעד שיחה בינה לבין הצלמת והיוצרת בריז'יט לקומב^[11]^[12].

סרטים באורך מלא

סרטה הראשון באורך מלא של רמזי הוא "מלכודת עכברים" (Ratcatcher) בשנת 1999. בסרט מתוארים מספר שבועות בחייו של ילד בן 12 בשכונת עוני בעיר גלאזגו בתקופת שביתת העירייה, לאחר שחברו הטוב נהרג בטעות לאחר משחק בתעלת מים הסמוכה לשכונה.

בצאתו היה "מלכודת עכברים" הסרט הסקוטי השני באורך מלא שבוים על ידי אישה^[13].

בסרט בוחנת היוצרת כיצד עוני והזנחה משפיעים על חייהם והתפתחותם של ילדים. כמו כן עוסקת בנושאים כגון עולמם הפנימי של ילדים, אכזריות וטוב לב. למקומות שבהם מתרחשת היצירה יש חשיבות עלילתית והם מהווים סמלים בתהליכים נפשיים ופנימיים שעובר הגיבור. רמזי משלבת בסרט היבטים מזרם הקולנוע הבריטי החופשי (Free Cinema), וכן מן הקולנוע הריאליסטי^[14]^[15].

בשנת 2002 יצא לאקרנים סרטה השני באורך מלא של רמזי, "מורברן קאלאר" (Morvern Callar). בסרט מבוסס על ספר באותו שם מאת הסופר הסקוטי אלן וורנר^[13]. עלילת הסרט מתמקדת בצעירה סקוטית העובדת כקופאית בסופרמרקט המקומי בעיירה קטנה, שלאחר התאבדותו של בן הזוג שלה, מחליטה להוציא לאור את הספר שהותיר אחריו ויוצאת למסע גילוי עצמי בסקוטלנד ובספרד. בין התמות המרכזיות ביצירה נכללות חוסר שייכות, תלישות, גיבוש זהות אישית, התמודדות עם אובדן ואבל, וכן חוויות של נדידה ומסעות^[13].

סרטה הבא באורך מלא של רמזי הוא "חייבים לדבר על קווין" (We Need To Talk About Kevin), שיצא לאקרנים בשנת 2011. הסרט מבוסס על ספרה של ליונל שרייבר באותו שם^[16]. בסרט מתואר סיפורה של אווה, אם שבנה ביצע טבח בבית הספר התיכון שבו למד. עלילת הסרט עוברת לסירוגין בין חייה של אווה לאחר הטבח והשלכות המעשה על חייה, לבין האירועים שקדמו לטבח והובילו אליו^[17].

לאחר הצלחתו של "חייבים לדבר על קווין", רמזי יועדה לביים את המערבון "לג'יין יש אקדח" (Jane Got A Gun) משנת 2015, אולם בשל חוסר הסכמה עם מפיקי הסרט התפטרה יום לפני תחילת הצילומים. לאור פרישתה עזבו את ההפקה גם השחקנים ג'וד לאו ומייקל פסבנדר^[18]^[19].

סרטה של רמזי משנת 2017, "יום נפלא" (You Were Never Really Here) מבוסס על נובלה של הסופר האמריקאי ג'ונתן איימס. בסרט מסופר סיפורו של ג'ו, בלש פרטי המתמודד עם פוסט טראומה, אשר נשכר לאתר את ביתו הקטינה של סנאטור שנמכרה לזנות^[3]. הסרט נשלח לפסטיבל קטן לפני השלמתו, עריכת הסרט הסתיימה ימים ספורים לפני הקרנתו הפומבית הראשונה בפני קהל במהלך הפסטיבל^[20]. הסרט זכה בפרס התסריט והשחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן.

בשנת 2025, צפוי לצאת המותחן מאת רמזי "תמות, אהובי" בכיכובם של ג'ניפר לורנס, רוברט פטינסון ולקית' סטנפילד, המבוסס על הרומן משנת 2017 של אריאנה הרוויץ. העלילה מתרחשת באזור כפרי בארצותה הברית ומתארת אישה (לורנס) הנמצאת במצב של אהבה ושיגעון. פטינסון משחק את בעלה, וסטנפילד מגלם את מאהבה. שחקנים נוספים כוללים את סיסי ספייסק וניק נולטי. רמזי כתבה את התסריט יחד עם אנדה וולש וביימה את הסרט. המפיקים כוללים את ג'סטין קיארוצ'י וג'ניפר לורנס מטעם Excellent Cadaver, וכן את מרטין סקורסזה, אנדראה קלדרווד, ו-Black Label Media.^[21]

פילמוגרפיה

סרטים קצרים

Small Deaths (1996)^[22]
להרוג את היום (1997)
איש הגז (1997)
שחיין (2012)
בריז'יט (2019)

סרטים באורך מלא

מלכודת עכברים (1999)
מורברן קאלאר (2002)
חייבים לדבר על קווין (2011)
יום נפלא (2017)
תמות, אהובי (TBA)

פרסים

רמזי זכתה בפרסים שונים על יצירתה לאורך השנים^[23]. זכתה מספר פעמים בפרסים בפסטיבל קאן, בשנת 1996 זכתה בפרס חבר השופטים על סרטה הקצר הראשון "מיתות קטנות", בשנת 1998 זכתה פעם נוספת בפרס זה על סרטה הקצר "איש הגז". בשנת 2000 זכתה בפרס באפט"א לסרט הביכורים הטוב ביותר של תסריטאי, במאי או מפיק בריטי על סרטה הראשון באורך מלא, "מלכודת עכברים". סרטה "חייבים לדבר על קווין" היה הסרט הבריטי היחיד שהיה מועמד לפרס דקל הזהב^[24]. בשנת 2011 זכתה בפרס הבימוי על סרטה "חייבים לדבר על קווין" בפסטיבל פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי^[25]. כמו כן זכתה בפרס הסרט הטוב ביותר לשנת 2011 בפסטיבל הסרטים של לונדון על "חייבים לדבר על קווין"^[26].