לילך נתנאל

לידה	1979 (בת 46 בערך) נתניה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת פריז VIII
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ברנשטיין (2014) פרס רמת גן לספרות (2010)
אתר רשמי

לילך נתנאל (נולדה ב-1979) היא סופרת וחוקרת ספרות ישראלית.

נתנאל היא ילידת נתניה. למדה לתואר ראשון ושני בספרות צרפתית באוניברסיטת פריז VIII (Université Paris-VIII). עבודת הדוקטורט שלה, שאותה כתבה בהנחיית פרופסור אבידב ליפסקר באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2010, עסקה בסופר ובמשורר דוד פוגל ובהיבטים הרב-לשוניים שבכתיבתו.

מרצה בכירה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, עוסקת במחקר הספרות העברית והיידית ועורכת סדרת הספרים "משא" בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

פרסומה הספרותי הראשון של נתנאל היה בכתב העת "הו!". נתנאל ערכה יחד עם יובל שמעוני כתב יד גנוז מאת דוד פוגל שהתפרסם בשם "רומן וינאי" בשנת 2012 בהוצאת עם עובד, וכן כתבה אחרית דבר לספר. הספר בליווי אחרית הדבר תורגם לגרמנית בשנת 2013, ולשפות נוספות. בנוסף, בעקבות פרשת הגילוי והפענוח של הרומן הגנוז, כתבה חיבור בשם "כתב ידו של דוד פוגל: מחשבת הכתיבה" שהתפרסם בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. נתנאל כתבה גם מונוגרפיה אודות יצירותיו של זלמן שניאור בשם "שניאור מן החיים והמוות" שראתה אור בשנת 2019 בהוצאת מוסד ביאליק, וספר אודות מכתביו האבודים, "נדון להיעלם", שראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2022.

ספר הביכורים שלה בפרוזה, "המצב העברי", ראה אור בהוצאת בבל בשנת 2008 וזיכה אותה בפרס רמת גן לספר ביכורים לשנת תש"ע. ספרה השני, "המולדת הישנה", ראה אור בהוצאת כתר בשנת 2014 וזיכה אותה בפרס ברנשטיין לאותה שנה. הרומן נכלל גם ברשימה הארוכה של המועמדים לפרס ספיר. רשימה זו, המתפרסמת בכל שנה מחדש, כללה גם את ספרה השלישי, "העייפים", שראה אור בהוצאת כתר בשנת 2018 ואת ספרה הרביעי, "עבודות וימים", שראה אור בהוצאת אפיק בשנת 2021.

הספר הראשון שערכה במסגרת "משא - סדרה למסה עברית" בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, "סיפור שמתחיל בגבות של ערבי", ראה אור בשנת 2020. השני, "בין שני הרים", ראה אור בשנת 2021, והספר השלישי, "מסה עכשיו", ראה אור בשנת 2022.

נתנאל היא בת זוגו לשעבר של הסופר והמתרגם עילי ראונר.

• המצב העברי, תל אביב: בבל, 2008. (פרס רמת גן לספר ביכורים)
• המולדת הישנה, ירושלים: כתר, 2014. (פרס ברנשטיין. בנוסף, נכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר)
• העייפים, ירושלים: כתר, 2018. (נכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר)
• עבודות וימים, תל אביב: אפיק, 2021. (נכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר)

• כתב ידו של דוד פוגל: מחשבת הכתיבה, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2012.
• שניאור. מן החיים והמוות, ירושלים: מוסד ביאליק, 2019.
• נדון להיעלם: מסה על המכתבים האבודים של זלמן שניאור, ירושלים: מאגנס, 2022.

• סיפור שמתחיל בגבות של ערבי: תרגום בדיאלוג עם אליאס ח׳ורי / יהודה שנהב-שהרבני, בתוך: משא - סדרה למסה עברית, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2020.
• בין שני הרים: "זוגות סופרים": קרבה, ריחוק וחיכוך יצירתי / דן מירון, בתוך: משא - סדרה למסה עברית, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2021.
• מסה עכשיו מבחר מתוך כתב העת אודות / יפתח אשכנזי, ענת ויסמן, לילך נתנאל (עורכים), בתוך: משא - סדרה למסה עברית, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2022.

מדיה וקבצים בנושא לילך נתנאל בוויקישיתוף

• לילך נתנאל, דף שער בספרייה הלאומית
• לילך נתנאל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

• אתר האינטרנט הרשמי של לילך נתנאל

• לילך נתנאל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• לילך נתנאל, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• מידע על לילך נתנאל בקטלוג הספרייה הלאומית
• לילך נתנאל, בביצוע בימת חוקר: ד"ר לילך נתנאל על חשיפת כתב היד 'רומן וינאי' של דוד פוגל, סרטון באתר יוטיוב
• לילך נתנאל, שירת העולם והעתיד, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 18.11.2021

על ספריה:

• עמרי הרצוג, לילך נתנאל לא שייכת לספרות שנכתבת כאן כעת, באתר הארץ, 15 במרץ 2015
• אמוץ גלעדי, סיפור הכשלון הציוני דרך דעיכת השפה העברית, באתר הארץ, 29 במאי 2015
• יוני ליבנה, "העייפים": רטרו-גותי במושב ליד נתניה, באתר ynet, 21 ביולי 2018
• יפעת שחם, הצופָה לַבּית: על הספר "העייפים", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, ספטמבר 2018
• אסף רוט, "עבודות וימים" מערער את הסדר הבין־דורי ושובר מוסכמות חברתיות, באתר הארץ, 31 במרץ 2022
• מוטי פוגל, "פחות הוא יותר", פנס מוסף לביקורת ספרות, מאי 2022.