הליגה נערכת מדי שנה בין אוגוסט למאי. כל קבוצה משחקת נגד הקבוצות האחרות בבית ובחוץ, ובסך הכל נערכים 34 מחזורים. בתום כל עונה שלוש הקבוצות האחרונות בטבלה יורדות לליגת המשנה, ושלוש הקבוצות הראשונות בליגת המשנה עולות לליגה הטורקית הבכירה. בתום כל עונה מעפילות האלופה והסגנית לליגת האלופות, כאשר האלופה מעפילה אוטומטית לשלב הבתים ואילו הסגנית מעפילה לשלב ההעפלה השני מתוך שלושת שלבי ההעפלה. הקבוצה שסיימה שלישית בטבלה, וכן זוכת הגביע הטורקי, מעפילות לליגה האירופית.
הליגה הוקמה בשנת 1959 בניסיון לאחד את הליגות האזוריות שהיו נהוגות לפני כן. עם התפתחות הקמת ערוצי טלוויזיה פרטיים בשנות ה-90 התחזקו זמני השידור והפרסום לה זכתה הליגה הטורקית והוזרמו משאבים וכסף רבים יותר לליגה והיא התפתחה מאוד בתקופה זו.
שלושת המועדונים הבכירים בטורקיה הם פנרבחצ'ה, גלאטסראיי ובשיקטש. שלוש הקבוצות, הפועלות בעיר איסטנבול, זכו כל אחת במספר רב של אליפויות (גלאטסראיי 24, פנרבחצ'ה 19 ובשיקטש 16), והן גם שלוש הקבוצות היחידות בטורקיה שמעולם לא ירדו לליגה השנייה. המועדונים היחידים הנוספים שזכו באליפות הטורקית הם טרבזונספור (6 אליפויות), בורסאספור ואיסטנבול בשאקשהיר (אליפות אחת שתיהן).
היסטוריה
התקופה המוקדמת עד להקמת הליגה המקצוענית
שורשי המשחק בטורקיה החל במאה ה-19, כאשר מהגרים אנגלים הביאו איתם את משחק הכדורגל בזמן שחיו באזור סלוניקה תחת האימפריה העות'מאנית. בהמשך הליגה הראשונה שהתקיימה הייתה ליגת הכדורגל של איסטנבול שהחלה בעונת 1904/1905. מעט לאחר מכן הוקמה פדרציית הכדורגל הטורקית (ה-TFF), ומספר ליגות מחוזיות אחרות הוקמו בנוסף לליגת איסטנבול בערים הגדולות: אנקרה (ב-1922), אדנה (1924), בורסה (1924), אשקשהיר (1924), איזמיר (1924) וטרבזון (1922).
התחרות הראשונה שהביאה לבמה את התחרות הארצית הייתה "אליפות הכדורגל הטורקית" שהחלה ב-1924 והמשיכה עד 1951. התחרות הייתה למעשה מבוססת נוקאאוט של הקבוצות שזכו באליפות המחוזית באזורם, אולם בחלק מהעונות התחרות לא התקיימה מפאת חוסר בתקציבים.
ב-1937 החלה להתקיים בנוסף לאליפות הכדורגל, "הליגה הלאומית הטורקית" בכדורגל, בה התחרו הקבוצות החזקות ביותר מהערים הגדולות אנקרה, איסטנבול ואיזמיר, וליגה זו התקיימה עד 1950.
מ-1940 ועד 1950 התקיימו במקביל שתי תחרויות אלו, מה שיצר מצב שישנן שתי תחרויות כדורגל ארציות לאומיות בטורקיה בשנה. מאחר שהליגה הלאומית הארצית הייתה בפורמט ליגה עם משחקי בית וחוץ, ועם כמות משחקים גדולה יותר - הייתה תחרות זו היותר פופולרית ויותר תחרותית מ"אליפות הכדורגל הטורקית" והעפילה עליה.
ב-1951 ה-TFF הביאה את הכדורגל הטורקי לרמה המקצוענית, ועזרה למועדונים לשדרג את עצמם. לאחר שמועדונים כאלה נרשמו כמקצוענים תחת ההתאחדות לכדורגל הטורקית, הם לא יכלו להשתתף יותר בתחרות הנוקאאוט של "אליפות הכדורגל הטורקית" ועל כן תחרות זו איבדה ממעמדה בשנים אלו עד שהתפרקה לחלוטין. מאחר שלא הייתה ליגה אחת בכירה לאומית טורקית בין השנים 1952 ועד 1955, פדרציית הכדורגל הטורקית שלחה את גלאטסראיי לתחרויות האירופאיות, לאחר שזכתה באליפות הכדורגל של איסטנבול בעונת 1955/1956, לתחרות גביע אירופה לאלופות החדשה שנוסדה ב-1955. לאחר החלטה זו של הפדרציה הטורקית, נשמעו ביקורת קשה מצד הקבוצות ממחוזות אנקרה ואיזמיר, ובגלל הסערה שהתעוררה סביב ההחלטה, החליטה אופ"א לקבל אך ורק אלופה מתחרות ארצית, וכך נאלצה הפדרציה הטורקית ליצור את התחרות "גביע הפדרציה" ב-1956. התחרות למעשה הייתה שלב ביניים ותחרות זמנית עד להקמת הסופר-ליג ב-1959. בשתי העונות של "גביע הפדרציה" שנערכו כתחרות בפורמט גביע, זכתה בשיקטש שזכתה בכרטיס לגביע האלופות בשנתיים אלו, אולם בעונת 1957/1958 לא הספיקה הפדרציה לרשום את הקבוצה, שלא זכתה להשתתף בעונה זו אף על פי שזכתה בגביע הבכיר במדינה.
לאחר מספר שנים של הכנות ותכנון, הוקמה ליגה לאומית בכירה לכדורגל בטורקיה בשנת 1959 שנקראה "Millî Lig" ("הליגה הלאומית"). לליגה הצטרפו תוך זמן קצר מהקמתה הקבוצות הבכירות ביותר ששיחקו בליגות האזוריות באנקרה, איסטנבול ואיזמיר. עונת הבכורה שוחקה בשנה קלנדרית אחת בלבד (1959), כיוון שמשחקי הדירוג לשיבוצים במערכת הליגות החדשה נערכו ב-1958, והליגה עצמה נערכה ב-1959.
ליגת המשנה ה"ליגה השנייה" נוצרה בעונת 1963/1964, והליגה הבכירה (שנודעה עד אז בתור "הליגה הלאומית") הפכה ל"ליגה הראשונה". לאחר יצירת הליגה השנייה החדשה בשנת 2001, הליגה השנייה הפכה ל"ליגה הטורקית הראשונה" והליגה הבכירה הפכה ל"סופר ליג הטורקית" - ליגת העל הטורקית.
אלופות הסופר-ליג לפי עונות
קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע הטורקי באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
קבוצה המסומנת בכתב מודגש נטוי זכתה בנוסף לאליפות ולגביע, בסופר קאפ הטורקי באותה העונה והשלימה טרבל מקומי.