ליאור אקרמן

לידה	12 בספטמבר 1964 (בן 60)
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת בני עקיבא נחלים אוניברסיטת בר-אילן
השתייכות	שב"כ
תפקידים בשירות
ראש מחלקת משאבי אנוש ראש חטיבה וסגן ראש מרחב צפון

ליאור אקרמן (נולד ב-12 בספטמבר 1964) הוא בכיר בשב"כ בדימוס, פרשן לענייני טרור, אסלאם, מודיעין וערבים, ובעל טור במספר עיתונים ותוכניות טלוויזיה, יועץ ומאמן אישי וניהולי, סופר ומרצה. ממקימי תנועת "הדור בקצה המנהרה", וממייסדי "מועצת העם החדשה" לשינוי שיטת ומבנה הממשל בישראל. חוקר בכיר וראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ולאסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

אקרמן נולד בפתח תקווה להורים ניצולי השואה. בוגר ישיבת בני עקיבא נחלים ותנועת הנוער בני עקיבא^[1] בה שימש כמדריך וכקומונר מספר שנים. בצה"ל שירת בחיל התותחנים. לאחר קורס קצינים שובץ בגדוד שריון 34. הוא נמנה עם הצוות המצומצם (יחד עם המג"ד ציון ספיר וארבעה קצינים נוספים) שהקים בשנת 1984 את יחידת הנ"ט "דוכיפת" שפעלה אז בעיקר בדרום לבנון, (כיום גדוד 94 בכפיר) והיה אחראי על עיצוב סמל היחידה. בהמשך שימש כקצין בשירות קבע במפקדת פיקוד הדרום.

אקרמן בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדעי המדינה ובעל תואר שני במשפטים^[1], שניהם בהצטיינות מאוניברסיטת בר-אילן. במסגרת הכשרותיו בשירות השלים גם לימודי פסיכולוגיה ומזרחנות. כמו כן, במסגרת לימודי מנהלים באוניברסיטת בר-אילן, השלים קורס במנהל עסקים.

בשנת 1987 סיים אקרמן את שירות הקבע בצה"ל והחל את שירותו בשב"כ. במסגרת הכשרתו למד באולפן לערבית ובקורס המודיעין, החקירות וההפעלה של השב"כ, ומאוחר יותר סיים את הקורס הבכיר לפיקוד ומודיעין של קהיליית המודיעין הישראלית.

שימש במגוון תפקידי שטח מודיעיניים במגזר הערבי בשטחי יהודה ושומרון, ומאוחר יותר כממונה על החקירות לסיכול טרור במרחב ישראל. בתפקידים אלו היה אמון על מבצעים מודיעיניים במגזר הערבי ובשטחים, באינתיפאדה הראשונה ולאחריה.

בנובמבר 1995 היה מעורב בחקירת רצח יצחק רבין, והיה איש השב"כ הראשון שפגש ביגאל עמיר עם הגעתו לחקירה לאחר מעצרו.^[2]

בשנים 1999–2000 שימש ראש לשכת סגן ראש השב"כ, והיה אחראי על ארגונו מחדש של מבנה המטה המבצעי שפעל תחת פיקודו של סגן ראש השב"כ. משנת 2000 שימש בתפקיד ראש לשכת ראש השב"כ, אבי דיכטר. בשנת 2001 יזם והקים את מערך הדוברות והתקשורת של הארגון, וכן יזם והחל בהקמת מערך קשרי החוץ. התהליך צוין בהרחבה בעבודת הדוקטורט של נחמן שי^[3].

בין השנים 2000–2003, עם הפסקת המגעים הדיפלומטיים בין ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית על רקע מאורעות האינתיפאדה השנייה, השתתף במגעים שהתנהלו מול הנהגת הרשות הפלסטינית ומול גורמים מצריים, ירדנים ואמריקאים אשר הובילו את התיווך במשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית. במהלך שנים אלו היה אחראי על קשרי שב"כ בפרט וישראל בכלל עם המודיעין המצרי, עם ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ועם גורמי המודיעין הזרים שפעלו בישראל^[4].

בשנת 2000, לבקשת ראש הממשלה אהוד ברק, ועל רקע אי-סדר תפקודי בלשכה, הגיש הצעה לשינוי מבני בלשכת ראש הממשלה, שכללה מינוי ראש מטה לראש הממשלה וארגון כלל הפעילות תחתיו. הצעה זו התקבלה ויושמה חלקית בתקופתו של אריאל שרון ובתקופתו של אהוד אולמרט בראשות הממשלה.

בשנים 2003–2006 שימש ראש מחלקת משאבי אנוש בשב"כ.

בשנים 2006–2011 שימש ראש חטיבה וסגן ראש מרחב צפון. בשנים אלו עמד בראש המנהלה הביטחונית לסיוע, שהייתה אחראית על שיקום כל סוכני קהילת המודיעין ובכירי צד"ל בישראל ומחוצה לה.

בשנת 2011 פרש בדרגת סגן ראש אגף.

בשנת 2011, עם פרישתו, הצטרף לקבוצת Runup בה שימש כדירקטור והקים וניהל חברת בת בשם סקויה, שפיתחה מערכות מחשב מוצפנות לניהול מערכי אבטחה בחברות וארגונים.^{[דרוש מקור]}

בשנים 2014–2017 היה פעיל בתנועת "הדור בקצה המנהרה".^{[דרוש מקור]}

בשנת 2020 החל ביוזמה פוליטית אזרחית הנקראת "מועצת העם החדשה", להקמת ממשל, הפועל בתיאום עם אזרחי המדינה ובשליחותם^{[דרושה הבהרה]}. במסגרת זו הוא פועל לאיחודם של כלל הכוחות האזרחיים במדינת ישראל, ליצירת כוח פוליטי שיהווה תחליף לממשל הקיים ויקדם ממשל יציב, אמין וישר הפועל בשם אזרחי המדינה ולמענם במטרה לשקם את המערכות האזרחיות במדינת ישראל. למיזם צורפו ארגונים ומובילי דעה.^{[דרוש מקור]}

במאמר שבו יצא נגד "שוברים שתיקה" כתב גם על עדויות "בצלם": "הארגון מציג את פרסומיו ואת העדויות בפורמט רשמי ואף אקדמי לעיתים, המאוגד כדו"ח מסודר ומחקרי. ואולם בפועל מדובר בעבודה ברמה חובבנית המבוצעת כולה על ידי פלסטינים חסרי הכשרה מחקרית, למען פלסטינים ובמימון פלסטיני או פרו־פלסטיני. חלק גדול מאותן עדויות ורובן הגדול של טענות בצלם כלפי כוחות הביטחון, נבחנו לעומק בערכאות משפטיות לאורך השנים והוכחו כבלתי אמינות ובלתי מבוססות"^[5].

ב-6 באפריל 2024 נאם בקפלן בהפגנה במלאת חצי שנה לטבח ה-7 באוקטובר, וקרא לבחירות.^{[דרוש מקור]}

מאז פרישתו משמש אקרמן פרשן לענייני טרור, ביטחון, ערבים ומודיעין באמצעי התקשורת^[6][7]. אקרמן היה בעל טור קבוע, ומשמש כפרשן אורח במספר עיתונים ואתרי אינטרנט, בהם "מעריב"^[8], "ג'רוזלם פוסט", "ישראל דיפנס" ועוד. הוא השתתף מספר פעמים בתוכנית הבוקר של ניב רסקין, והתארח בתוכנית "העולם הבוקר" עם אברי גלעד. כמו כן הוא משתתף כחבר פאנל בתוכניות שונות בערוץ 13. בתחילת מבצע "שומר החומות" והמאבק בין ישראל לחמאס, הופיע אקרמן באולפן ynet, בערוץ הכנסת ובערוצים 12 ו-13, בין השאר אצל אילה חסון ובתוכנית "המטה המרכזי".

החל משנת 2022 הוא משמש כחוקר בכיר וכראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ולאסטרטגיה, בבית הספר לממשל ומדיניות באוניברסיטת רייכמן^[9].

• הלנצח נאכל חרב?"^[10] המרכז את כלל המאמרים שכתב לאורך השנים על אופן התנהלות המדינה בתחומים השונים ובו הוא שוטח את משנתו המדינית, הכלכלית והחברתית בנוגע לסוגיות הליבה שמעסיקות את החברה הישראלית. ומציע פתרונות בכל תחום. הוצאת אופיר, 2018.
• "השליח"^[11], רומן פעולה בדיוני בעוסק בגיבור על מסוג חדש. שמקורו באלמנטים מיסטיים ודתיים. הספר תורגם לאנגלית. הוצאת אופיר, 2019.
• בנובמבר 2020 הפיץ ברשת את חיבורו "מדינת ישראל השלישית", המתאר את השתלשלות השליטה הישראלית במדינה לאורך ההיסטוריה, את הסיבות לכשלים המרכזיים הקיימים כיום במבנה ושיטת הממשל בישראל, ואת הדרך לשינוי המצב.
• אינטואיטיVי - ספר המציג מודל המבוסס על שיטת החשיבה האינטואיטיבית כאמצעי לאימון עצמי של כל אדם, הוצאת סטימצקי, 2021.

משנת 2016 הוא חבר במועצה הציבורית של ארגון "פתחון לב" ביחד עם העומד בראשו אלוף במיל' והשר לשעבר יוסי פלד.

משנת 2017 משמש אקרמן כחבר דירקטוריון ופורום הנהלה מצומצם ב"קרן לחקר הסרטן בישראל" בה הוא מוביל יחד עם העומד בראשה, עו"ד תמיר גילת, איסוף תרומות לחיזוק חקר הסרטן בישראל על ידי חוקרים ישראלים.

בינואר 2018 הודיע אקרמן על כוונתו להתמודד על ראשות עיריית פתח תקווה מטעם מפלגת הליכוד בעיר^[12]. בעקבות פטירת אביו נאלץ לפרוש מההתמודדות^[13].

אקרמן גרוש ואב לשלושה ילדים^[1].

מדיה וקבצים בנושא ליאור אקרמן בוויקישיתוף

• ליאור אקרמן, ברשת החברתית פייסבוק
• ליאור אקרמן, באתר של אוניברסיטת רייכמן
• האם מדובר במרגלים?, באתר חדשות 13, 20 במרץ 2016
• שי ושרון במשדר מיוחד, באתר חדשות 13, 27 בנובמבר 2016
• המלחמה בטרור יהודי, באתר חדשות 13, 26 באפריל 2016
• "מיצג העינויים" של פעילי הימין מגיע לאולפן, באתר חדשות 13, 28 בדצמבר 2015
• בכיר לשעבר בשב"כ: "אין מדיניות ברורה בהר הבית". ערוץ 20, 12 במרץ 2019
• מאמרים מאת ליאור אקרמן באתר Israel defence
• ליאור אקרמן הסיר את מועמדותו לראשות העיר פתח תקווה. פתח תקוואי, חדשות פתח-תקווה, 12 בפברואר 2018.
• תומר פרסיקו, מדינתנו הצעירה, באתר העין השביעית, 1 במאי 2017
• מידע על ליאור אקרמן בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של ליאור אקרמן, באתר "סימניה"