דב פייגין, שהיה חבר תנועת השומר הצעיר בברית המועצות, היה בשנת 1927 ממקימי הקיבוץ וחבר בו עד שנת 1932. הפסל מנציח את ילדי קיבוץ אפיקים שנפטרו ממחלת הפוליו.
הפסל מציג דימוי של ילדה המאכילה איילה. פניה של האיילה מופנים אל כף ידה המושטת של הדמות. סגנון הפיסול של הדמויות מושפע מן האמנות הפוסט-אימפרסיוניסטית הצרפתית בעיצוב האקספרסיבי של פני השטח. הפסל שייך ליצירתו המוקדמת של פייגין. החל משנה זו היה פייגין נתון בתהליך הפשטה של יצירתו.[1]
