היא הייתה לאישה המוסלמית הראשונה שלמדה באוניברסיטת אוקספורד, עת למדה היסטוריה מודרנית ומדע המדינה בליידי מרגרט הול, שבאותה העת היה קולג' לנשים. היא סיימה את לימודיה ב-1939.[1]
במהלך מלחמת העולם השנייה היא גויסה על ידי שירותי המידע הבריטיים (ארגון תעמולה בריטי לקידום האינטרסים הבריטיים במהלך המלחמה) והוצבה בקהיר, שם פעלה יחד עם פרייה סטארק במסגרת ארגון "אחוות החופש" (Brotherhood of Freedom), אשר שם לו למטרה לשכנע ערבים לתמוך בבעלות הברית.[2] בהמשך הוצבה בפלשתינה, והקימה את "אגודת הנשים לסולידריות" בירושלים.
בתום המלחמה פנתה ללמוד תולדות האמנות בבית הספר סלייד לאמנות יפה ובמכון קורטולד בהנחיית אנתוני בלאנט, והתגוררה בצ'לסי שבלונדון. היא התחקתה אחר ציוריו של קאמי פיסארו, ואף החלה בכתיבת הביוגרפיה שלו.[2]
חיים אישיים
בשנת 1963 נישאה אבו אל-הודא לבן דודה, הנסיך אמר פווזי אוסמנאולו, במה שנראה כמו נישואי נוחות. כמו כן, ניהלה מערכת יחסים בת שלושים שנה עם חבר הפרלמנט הבריטי ג'ון פוסטר.[2]
היא נודעה בארוחות הערב הנוצצות שאירחה ובאישיותה הראוותנית.
אבו אל-הודא הלכה לעולמה ב-29 בנובמבר 2012 בלונדון.
לקריאה נוספת
מנאר חסן, סמויות מן העין – נשים והערים הפלסטיניות, הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017, עמ' 80
