פלאנה נולדה בקמדן, ניו ג'רזי, השלישית מבין שישה ילדים של בנט, רתך[4], וקליאו פלאנה, תופרת (1921-2010)[5][6]. אביה של פלאנה היה אפרו-קובני[7], ועזב את קובה כדי לשרת בחיל הנחתים האמריקאי, ואחר כך הפך לרתך, זמן קצר לאחר שפגש את אמה של פלאנה, שהייתה אפריקאית-אמריקאית. עד גיל שלוש פלאנה כבר החלה לרקוד, בגיל חמש היא התחילה לשיר במקהלת הכנסייה. ב-1952, משפחתה של פלאנה עברה לפילדלפיה, פנסילבניה. כשהייתה בחטיבת הביניים, פלאנה כבר רקדה במועדוני לילה כשהיא מלווה על ידי אמה. פיתוח קריירה מוזיקלית היה כל כך חשוב לה, שנגד רצון הוריה פלאנה נשרה מלימודי התיכון[8] כמה חודשים לפני סיום הלימודים ועברה לעיר ניו יורק.
קריירה
ההופעה המקצועית הראשונה של פלאנה הייתה בגיל שש-עשרה במופע של דיינה וושינגטון במועדון בפילדלפיה. וושינגטון נתנה לפלאנה להיות מופע הפתיחה שלה, והשפיעה על ההתפתחות המוקדמת של הקריירה שלה. כשפלאנה רקדה במקהלה במופע באטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי ב-1964, פלאנה התגלתה על ידי סמי דייוויס ג'וניור, שנתן לה תפקיד במחזמר שלו בברודוויי, Golden Boy. אחרי המחזמר, פלאנה השיקה את הקריירה המוזיקלית שלה. הסינגל הראשון שלה, "My Baby", הוקלט ויצא במרקורי רקורדס בשנת 1965. מאוחר יותר, פלאנה הקליטה בלייבל של פרנק סינטרה. בסוף שנות ה-1960, דייוויס שימש בתור מנטור לפלאנה.
ב-1966, דייוויס ליהק את פלאנה, יחד איתו ועם אוסי דייוויס וסיסלי טייסון בתפקיד הראשון שלה בסרט, A Man Called Adam. החל מ-1967, פלאנה הפך לכוכבת גדולה בקולנוע האיטלקי. באיטליה היא למדה לדבר איטלקית שוטפת בזמן שכיכבה בשלושה סרטים, כשהראשון שבהם נחשב למערבון ספגטי. היא הייתה ידועה כ"ונוס השחורה". במהלך הזמן הזה, היא הייתה עסוקה בסיבוב הופעות עם דייוויס בתור זמרת ורקדנית, עשיית סרטים באיטליה, וחזרה על תפקידה ב-Golden Boy כשהוא עלה לבמה בלונדון. ב-1969, פלאנה סיימה את מערכת יחסי העבודה הקרובים שהיו לה עם דייוויס, אך השניים נשארו חברים טובים. "אם לא הייתי מתנתקת," היא אמרה בראיון ב"מדריך טלוויזיה", "תמיד הייתי ידועה בתור הרקדנית הקטנה לצד סמי דייוויס ג'וניור.... רציתי להיות ידועה בתור משהו יותר מזה." ב-1970, פלאנה הופיעה בבכורת הקולנוע האמריקאי שלה בסרט The Liberation of L.B. Jones, והייתה מועמדת עבור התפקיד לפרס גלובוס הזהב לכוכבת החדשה של השנה. באותה השנה היא הצטלמה ל"פלייבוי"'. היא הייתה האישה השחורה הראשונה לדגמן בפרסומות הבושם של בית פברז'ה. בשנים מוקדמות אלו, היא גם כיכבה בכמה סרטים מז'אנר הבלקספלויטיישן.
קהל הטלוויזיה האמריקאית זכה להכיר את פלאנה במהלך שנות ה-1970 המוקדמות. היא הרבתה להופיע בתוכנית הבידור The Joey Bishop Show וכן ב-The Hollywood Palace, כשהיא מגלה את כישרונה לריקוד, שירה ואף לקומדיה קלה. הופעות אלו הובילו ליותר הזדמנויות. היא הייתה שחקנית המשנה הראשונה שלוהקה על ידי ביל קוסבי בתוכנית הבידור שלו, The New Bill Cosby Show, אשר עלה לאוויר ב-11 בספטמבר 1972 (יום הולדתה ה-30) ברשת CBS. קוסבי ופלאנה נפגשו לראשונה כששניהם היו בתחילת דרכם, הוא סטודנט אוניברסיטה שנאבק לפרוץ לעולם הקומדיה, והיא כרקדנית בת 14, רוקדת עבור פרוטות במועדוני פילדלפיה. במהלך שנות ה-1970 פלאנה הופיעה בתוכניות טלוויזיה פופולריות רבות, כולל Tonight Show Starring Johnny Carson, "מופע החבובות", Laugh-In ו- The Flip Wilson Show. היא גם כיכבה בספיישלים משלה בטלוויזיה. בשנת 1975, פלאנה הוציאה אלבום דיסקו, There's A Man Out There Somewhere אשר הגיע למקום #67 במצעד בילבורד למוזיקת R&B. באותה שנה, היא חזרה להופיע בברודוויי בתפקיד הראשי במחזמר Doctor Jazz. על אף שההפקה נסגרה לאחר חמש הופעות, פלאנה הייתה מועמדת לפרס פרס טוני וזכתה בפרס עולם התיאטרון לשנת 1975.
בעזרתו של דייוויס, היא פתחה מופע משלה בלאס וגאס, שהפך ללהיט מתמשך. בשנות ה-1970 המאוחרות, פלאנה כבר נחשבה ל"מלכת לאס וגאס". המופעים שלה היו כולם "סולד-אאוט" בסאנס, ריוויירה, ו-MGM גראנד, עד שלבסוף בית מלון אלאדין הציע לה 100,000 דולר בשבוע כדי להופיע שם. באותו הזמן, פלאנה קיבלה את השכר הגבוה ביותר ששולם למופיעה בלאס וגאס. המופע שלה רץ עשרים שבועות בשנה, והפך לאטרקציה תיירותית מרכזית בעיר. באותה התקופה, פלאנה הצטרף לצוות השחקנים של אופרת הסבון קצרת-המועד של רשת CBS, Capitol, בתפקיד צ'ריטי בלייק, אשת עסקי הבידור עשירה. בשנת 1983, בעת שפלאנה הופיעה במלון באלי באטלנטיק סיטי, היא זכתה במניות בעלות בקבוצת הבייסבולניו יורק מטס במשחק קלפים, בהם החזיקה עד 1988 אז מכרה את חלקה לפרנק קאשן בסכום של 14 מיליון דולר.
המשך חייה וקריירה
ב-1995, פלאנה הקליטה את השיר "Don't Cry, Mary" עם האמן הקתולי ג'וזף לי הוקר. היא פרשה מהופעות, והחלה סיבוב ברחבי ארצות הברית מסוג אחר, כדי להציע תקווה ורוחניות. כשאינה בנסיעות, היא חיה חיים שקטים בלאס וגאס ועובדת בארגון הדתי אותו היא יסדה, The Lambs of God Ministry. הארגון מתמקד בסיוע לילדים יתומים באפריקה שמדרום לסהרה[9].
חיים אישיים
מתישהו במהלך השנים 1965–1968, ניהלה פלאנה רומן עם מי שהיה אז מורה הרוחני, סמי דייוויס ג'וניור, אשר בא לידיעת הציבור לאחר שדייוויס הודה על קיום הרומן לאשתו מיי בריט, מה שהוביל לגירושיהם ב-1968[10]. פלאנה הייתה נשואה לפליסיאנו "בוץ" טווארס ג'וניור, אחד מחמשת האחים מהרכב ה- R&B/נשמה הפופולרי טווארס ב-1970; הם התגרש בשנת 1975.
בעיות בריאות
ב-1987, פלאנה סבלה מהתקף חמור של טרשת נפוצה. היא נהייתה משותקת בצדה השמאלי, היא הפכה לעיוורת חלקית, וקולה ושמיעתה נפגעו. ההתאוששות שלה נמשכה כשנה וחצי, שבמהלכם היא בילתה את רוב זמנה בתפילה. פלאנה מאמינה שהחלמתה היא תודות לחוויה רוחנית, אשר היא תיארה כ"יכולת להרגיש את הנוכחות של אלוהים." פלאנה המיר את דתה לקתוליות בשנת 1988, ושילבה את הרוחניות החדשה שלה לתוך חיי היום-יום שלה. על אף שהופיעה עדיין מדי פעם, עד ל-1997, היא הפכה את הדת והאמונה למרכז חייה.
אזכורים בתרבות
במהלך סצנה בסדרה D.C. Cab, טיירון שואל את דניס "מתי תצאי איתי?" לתגובתה הספקנית, "למה שאצא איתך?" הוא עונה "כי אני שחור ואני יפה." דניס מחזירה לו, "טוב, אז לולה פלאנה שחורה ויפה, אבל אתה לא רואה אותי יוצאת איתה."
בסדרהA Different World, ויטלי גילברט מזכיר רבות את לולה פלאנה במהלך שש העונות.
שמה של הדמות ב-SCTV לולה היתרטון, המגולמת על ידי קתרין אוהרה, נגזר מהשמות של לולה פלאנה וג'ואי היתרטון. הדמות עושה פרודיה על שתי הנשים, במיוחד על הופעותיהן במהלך שנות ה-1970.
בסרט Barbershop 2: Back in Business, הספר אדי (סדריק הבדרן) נוזף בבוס שלו קלווין (אייס קיוב) על זה שהוא מאלץ אותו להוריד מהקיר את התמונה של לולה פלאנה.
בסדרה "ענייני משפחה, אדי רוצה נעלי ספורט יקרים, ואביו אומר לו שהוא לא היה קונה נעליים ב-70 דולר "אפילו עם לולה פלאנה הייתה בהן"
במארוול קומיקס Tomb of Dracula #58 (שפורסם ביולי 1977), צייד הערפדים בלייד אומר "בגלל זה צפיתי בשעון הזה כאילו זה היה פוסטר פנטהאוס של לולה פלאנה!"
בעונה החמישית של הסיטקום Sanford and Son, ב-1976, פרד, המגולם על ידי רד פוקס נשכר על ידי לולה פלאנה לעבודה.