לואי רנו
Louis Renault

לידה	12 בפברואר 1877 הרובע השמיני של פריז, צרפת
פטירה	24 באוקטובר 1944 (בגיל 67) הרובע השביעי של פריז, צרפת
מדינה	צרפת
מקום קבורה	Herqueville
השכלה	תיכון קונדורסה
מעסיק	רנו
תפקיד	נשיא (1913–1918)
בן או בת זוג	Christiane Boullaire (1918–?)
פרסים והוקרה	צלב גדול של לגיון הכבוד (12 בינואר 1932) היכל התהילה הלאומי לממציאים (2007)

לואי רֶנוֹ (בצרפתית: Louis Renault;‏ 12 בפברואר 1877 – 24 באוקטובר 1944) הוא ממציא צרפתי, מעצב מכוניות, נהג מרוצי מכוניות, מייסד ומנהלה הראשון של חברת רנו הצרפתית. חלוץ תעשיית הרכב הצרפתית.

לואי רנו נולד בפריז, לאלפרד וברטה, רביעי משישה ילדים. בנעוריו הזניח את הלימודים ובילה את רוב זמנו בסטודיו של Léon Serpollet אשר בנה מנועי קיטור.

בשנת 1898 בנה את המכונית הראשונה, אשר התאפיינה בארבעה גלגלים, מנוע דלק, ותיבת הילוכים בת שלוש מהירויות.

ב־24 בדצמבר 1898 החליט להיות יצרן רכב, וב-25 בפברואר 1899 ייסד את חברת רנו ביחד עם אחיו מרסל. מרסל מונה לאחראי מנהלתי, ולואי עסק בבניית כלי רכב ובעיצובם. בסוף השנה הראשונה לפעילות החברה, ייצרו 76 רכבים.

לצד עבודתו בחברת רנו לואי השתתף במרוצי מכוניות.

בשנת 1905 החברה הפכה ליצרנית רכב סדרתית לאחר שקיבלה הזמנה לייצר 250 מוניות. בשנת 1911 יצא לואי לארצות הברית כדי ללמוד שיטות עבודה, בחברת פורד, אצל מתחרהו הנרי פורד.

בין דגמי "רנו" אשר לואי רנו עיצב: רנו Type A (שנת 1898), רנו Type D (שנת 1901), רנו Type AX (שנת 1908), רנו Type MT (שנת 1923), רנו Type KJ (שנת 1923), רנו NN (שנת 1924).

כדי לקדם את מכוניות רנו התחילו האחים לואי ומרסל להשתתף, במרוצי מכוניות.

בחודש אוגוסט 1899, לואי ואחיו מרסל משתתפים במרוץ "פריז-טרוביל" וזוכים בניצחון בקטגוריית "נהגים חובבים". האחים רנו זוכים במקום הראשון במספר מרוצי מכוניות: פריז-אוסטנד, פריז-רמבואייה, ופריז-טולוז-פריז (מסלול של 1,148 ק"מ).

במרוץ "Grand Prix de Pau" - בשנת 1901, פריז-בורדו (לואי מגיע למקום ה-12 הכללי, ואחיו מרסל למקום ה-13, במרוץ פריז-ברלין (לואי מגיע למקום השמיני).

ב־1903 מרסל רנו נפצע קשה, ונפטר מפצעיו במרוץ המכוניות פריז-מדריד בהיותו בן 31. לואי זכה במרוץ במקום הראשון.

בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מעורב לואי במאמץ המלחמתי. חברת רנו בנתה והרכיבה מכוניות, משאיות, טרקטורים, פגזים, רקטות, תותחים, מנועי מטוסים ומטוסי-סיור. בסוף המלחמה, התמנה קצין של לגיון הכבוד. בשנת 1928 ניהל מפעל עם כ-20,000 עובדים.

ב־1940 יצא לואי לארצות הברית כדי להאיץ ייצור טנקים, במטרה לעזור למאמץ המלחמתי להתנגדות לצבא הגרמני.

בהיעדרו של לואי, מפעלי רנו נתפסו על ידי הוורמאכט.

ב־1942 הפצצות בעלות הברית פגעו במפעל רנו בבולון-ביאנקור וגרמו למאות הרוגים ולכ-2,000 פצועים.

לאחר שחרור פריז, הואשם לואי בשיתוף פעולה עם הגרמנים, הוצא נגדו צו מעצר, אך הוא נפטר כחודש אחרי מעצרו.

ב-16 בינואר 1945 הגנרל שארל דה גול הכריז בשם הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית על פירוק חברת רנו והלאמתה.

רנו נישא ב-1918 (בהיותו מעל גיל 40) לכריסטיאן בולר, (1897-1979). בנם היחיד ז'אן-לואי (1920-1980).

• רנו 1900-1930(הקישור אינו פעיל)

מדיה וקבצים בנושא לואי רנו בוויקישיתוף

• לואי רנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)