לורנס רונלד "לארי" קוסטלו (באנגלית: Lawrence Ronald "Larry" Costello; 2 ביולי 1931 – 13 בדצמבר 2001) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1954–1968, ואימן בה בין 1968–1980. זכה באליפות ה-NBA הן כשחקן בשנת 1967, והן כמאמן בשנת 1971. לאורך קריירת המשחק ב-NBA רשם ממוצעים של 12.2 נקודות, 3.8 ריבאונדים ו-4.6 אסיסטים למשחק.[1]
קריירת מכללות
קוסטלו נולד וגדל בכפר מינואה, הסמוך לסירקיוז שבמדינת ניו יורק. בין השנים 1951–1954 למד באוניברסיטת ניאגרה, ובשלוש עונותיו כשחקן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 15.0 נקודות בממוצע למשחק.[2]
קריירה כשחקן
קוסטלו נבחר על ידי פילדלפיה ווריורס בבחירה ה-12 של דראפט ה-NBA לשנת 1954.[3] בשתי עונותיו הראשונות ב-NBA שימש כמחליף בקבוצה שהובלה על ידי פול אריזין וניל ג'ונסטון, וקלע כ-7.3 נקודות בממוצע למשחק.
לקראת עונת 1957/1958 נשלח לסירקיוז נשיונלס (אשר הפכה בהמשך ל"פילדלפיה 76'"), שם קיבל את תפקיד הרכז הפותח תחת המאמן פול סימור. בכל 8 העונות הבאות הוביל את הקבוצה לשלב הפלייאוף, כשרשם ממוצעים של 13.7 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-5.0 אסיסטים למשחק. בתקופה זו השתתף שש פעמים במשחק האולסטאר, ובעונת 1961 אף נבחר לחמישייה השנייה של העונה. בעונות 1963 ו-1965 הוביל את שחקני הליגה באחוזי קליעה מקו העונשין, כשקלע ב-88.1% ו-87.7%, בהתאמה.
בשנת 1965 עבר לשחק בקבוצת וילקס-בארה ברונס מליגת ה-EPBL, במדיה שיחק במשך עונה אחת.
בעונת 1966/1967 חזר קוסטלו לפילדלפיה, וזכה עמה באליפות ה-NBA לאחר שגברה על סן פרנסיסקו ווריורס בסדרת הגמר. קוסטלו עצמו תפקד באותה עונה כשחקן ספסל, בקבוצה שהובלה על ידי וילט צ'מברלין, האל גריר, בילי קנינגהם וצ'ט ווקר. בעונה העוקבת הודחה פילדלפיה בשלב גמר המזרח, ובסיומה פרש קוסטלו ממשחק, בגיל 36.
קריירת אימון
מיד עם פרישתו ממשחק החל קוסטלו את קריירת האימון שלו, כאשר מונה למאמנה הראשון של קבוצת מילווקי באקס. בעונת הבכורה של הבאקס ב-NBA, 1968/1969, ניצחה הקבוצה 27 משחקים בלבד (32.9%), אך בעונה הבאה הצטרף אליה כוכב המכללות לו אלסינדור (לימים "כרים עבדול-ג'באר") אשר הפך את מילווקי לאחת הקבוצות המובילות בליגה. בעונת 1970/1971 הוסיפו הבאקס את הרכז המנוסה אוסקר רוברטסון, ובעזרתו סיימה מילווקי את העונה עם המאזן הטוב בליגה (66–16) וזכתה בתואר האליפות הראשון שלה.
בשלוש העונות הבאות המשיכו הבאקס של קוסטלו להפגין דומיננטיות, ובעונת 1973/1974 העפילו בשנית לגמר ה-NBA, אך הפסידו לבוסטון סלטיקס בתוצאה 3–4. בסיום אותה עונה פרש רוברטסון ממשחק, ושנה לאחר מכן עבר עבדול-ג'באר ללוס אנג'לס לייקרס, מה שהותיר את מילווקי כקבוצה בינונית ונטולת ציפיות. קוסטלו פוטר מאימון הקבוצה במהלך עונת 1976/1977, לאחר יותר מ-8 שנים בתפקיד.
לקראת עונת 1978/1979 מונה למאמן שיקגו בולס, אך פוטר מתפקידו לאחר פתיחת עונה של 20 ניצחונות ו-36 הפסדים. בעונת 1979/1980 אימן את קבוצת "מילווקי דוז" (Milwaukee Does) מ"ליגת כדורסל הנשים המקצועית" (Women's Professional Basketball League). משרת האימון האחרונה של קוסטלו הייתה בקבוצת הכדורסל של מכללת יוטיקה, אותה אימן עד שנת 1987.
ב-13 בדצמבר 2001 נפטר קוסטלו ממחלת הסרטן.[4]
ב-2022 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל כתורם לכדורסל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים