בדראפט ה-NBA 1980 נבחר סמית' על ידי גולדן סטייט ווריורס, בבחירה ה-24.[5] לאורך עונתו הראשונה ב-NBA קלע 9.6 נקודות למשחק ואסף את ממוצע הריבאונדים השלישי בגובהו בליגה (12.1 למשחק), ובהצבעה לפרס רוקי העונה סיים במקום השלישי, אחרי קלווין ראנסי והזוכה דארל גריפית'.[6] בכל 8 העונות הבאות נותר אחד הריבאונדרים הבולטים ב-NBA, והעמיד ממוצעים של 8.3 נקודות ו-10.3 ריבאונדים למשחק כשחקן חמישייה קבוע בגולדן סטייט. בעונת 1986/1987 סייע לווריורס להעפיל לפלייאוף ה-NBA לראשונה מזה 10 שנים, לצדם של ג'ו בארי קארול, סליפי פלויד, פרוויס שורט וכריס מאלין. לאורך סדרת הפלייאוף השנייה, מול לוס אנג'לס לייקרס, הצטיין סמית' עם ממוצעים של 13.8 נקודות ו-15.6 ריבאונדים למשחק, אך קבוצתו הודחה בתוצאה 1–4.[7]
ביולי 1989, לאחר 9 עונות רצופות בגולדן סטייט, חתם סמית' על חוזה ביוסטון רוקטס.[8] ב-3 עונותיו עם הרוקטס קלע 3.0 נקודות בממוצע למשחק, כמחליפו מהספסל של אוטיס ת'ורפ.
בשנת 2008 מונה למאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת המדינה של אלקורן, בה שיחק בעברו כסטודנט. ב-3 עונותיו בתפקיד רשמה תחתיו הקבוצה מאזן כולל של 12 ניצחונות ו-78 הפסדים (13.3%).[3]