PROFILPELAJAR.COM

לאסלו קרדוש
Kardos László
	אין תמונה חופשית
לידה	17 באוגוסט 1898; דברצן, הונגריה
פטירה	2 בפברואר 1987 (בגיל 88); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
ענף מדעי	ספרות הונגרית, תרגום, ביקורת ספרות, היסטוריה של הספרות, תרגום ספרות
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מוסדות	ניוגט
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1953); פרס אטילה יוז'ף (1950); פרס באומגרטן (1938) ;
צאצאים	פאל פאנדי

לאסלו קרדוש (במקור קוֹהְן שהיא הגרסה ההונגרית-אוסטרית לכהן, בהונגרית: Kardos László דברצן, 17 באוגוסט 1898^[1] – בודפשט, 2 בפברואר 1987) היה היסטוריון ומבקר ספרות הונגרי-יהודי זוכה פרס אטילה יוז'ף ופרס קושוט, מבקר, מתרגם, דוקטור ללימודי ספרות (1955), חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים (1958) ולאחר מכן חבר מן המנין (1967). עבודתו על תולדות הספרות היא משמעותית, ומחקריו על המשורר ארפאד טוט והמהדורה המדעית של יצירותיו של המשורר שהוכנה על ידו הם בעלי חשיבות רבה בתחום חקר הספרות ההונגרית של המאה העשרים. עבודתו כמתרגם ספרותי התרחבה בהעברה של עבודות דרמה, פרוזה וליריקה של סופרים אירופאים עתיקים ומודרניים כאחד. לאסלו קרדוש הוא אביו של פאל פאנדי (1926–1987) ששינה את שמו מקרדוש, הוא בעצמו היה היסטוריון ספרות, ולאסלו קרדוש אחיו הגדול של פאל קרדוש (1900–1971), היסטוריון ספרות ומורה.^[2]

ביוגרפיה

לאסלו קרדוש נולד כבנם של ליפוט קרדוש (במקור כאמור קוֹהְן-כהן) סוחר מלח וקמח ושל אטלקה בריל. קרדוש סיים את בית הספר התיכון בדברצן והחל את השכלתו הגבוהה באוניברסיטת עיר הולדתו. בשנים 1918–1919 השתייך למערכת העיתון של השמאל בעיר ה"הירלאפ" (Hírlap) שפירושו בהונגרית "עיתון", ולכן הורחק באופן זמני מהאוניברסיטה לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. לבסוף קיבל את התואר בהוראה ובמדעי הרוח בשנת 1922 באוניברסיטת דברצן. בין השנים 1922 - 1944 לימד בגימנסיה היהודית בדברצן, ביחד עם מורים רבים ידועים נוספים כלאסלו גונדה (משה אליהו גונדה), קארוי קרפטי ועוד. בשל יהדותו גויס לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי במלחמת העולם השנייה), גורש תחילה לאורושהזה ואחר-כך לחזית המזרחית האוקראינית. הוא ניצל ולאחר שובו בשנת 1945 נכנס לתפקיד במשרד הדת והחינוך הציבורי. תחילה כיועץ ואחר כך כמזכיר ובשנים 1947–1949 כיהן כראש אגף המשרד. בשנת 1950 מונה לאוניברסיטת בודפשט, שם מונה החל משנת 1953 לראש המחלקה לספרות עולמית. במקביל, במהלך קיומו הקצר, הוא הנחה את עבודתה של המחלקה לעיתונאות.

יצירתו

מחקריו על ההיסטוריה הספרותית התמקדו בספרות ההונגרית של המאה ה-20 ובספרות העולם והוא ניתח ביסודיות את יצירתו של המשורר ארפאד טוט, אנדרה אדי, דז'ה קוסטולאני, פרידייש קארינתי, שאנדור מאראי, אנדור אנדרה גלרי ואחרים. הוא תרם להוצאה לאור של אוסף יצירותיהם של כמה סופרים הונגרים. כעורך, תרם להוצאה של ספרות עולמית בהונגרית, ספרות עברית, רוסית וכו' ולפרסום אנתולוגיות ואוספי סיפורים קצרים. הוא כתב מחקרים נלווים לפרסום יצירותיהם של כמה סופרים זרים בהונגרית. עסק גם בסוגיות תורת הספרות והעסקים. ( Rhyme, 1959; The Concept and Problems of World World, 1968).

קרדוש פעל כמתרגם של סופרים יוונים ורומאים קדומים ( סופוקלס, קטולוס וכו') וכן של הספרות האנגלית (שייקספיר, ויליאם בלייק, אליזבת בארט בראונינג), הספרות האמריקאית ( אדגר אלן פו, וולט ויטמן ), הגרמנית ( גתה, פרידריך הלדרלין, היינריך פון קלייסט, היינה, שטפן גאורגה, הוגו פון הופמנסתאל), הצרפתית (ויקטור הוגו אמיל זולה, ארתור רמבו, לואי אראגון), הרוסית (אלכסנדר גריבוידוב, פושקין, לרמונטוב, ולדימיר מאיאקובסקי, ניקולאי טיחונוב, טברדובסקי), הפולנית (יוליוש סלובצקי), הסלובקית (הויזדוסלבי), העברית (חיים נחמן ביאליק), הרומנית (פטרסקו) והבולגרית (ואפקארוב) וכן תרגם את שיריהם להונגרית, כמו כן עסק קרדוש בסוגיות התאורטיות והמתודולוגיות של התרגום הספרותי.

משנת 1973 היה יו"ר ועדת העורכים של "הספרייה לספרות סובייטית", ב"הוצאת אירופה". בין שתי מלחמות העולם, כתביו - מאמריו וסקירות על יצירות - הופיעו בכתב העת הספרותח אמנותי החשוב ניוגט באופן קבוע, ומשנת 1959 עד 1974 היה העורך הראשי של המגזין הספרותי נאג'ווילאג (Nagyvilág) כלומר "העולם הגדול" ומשנת 1974 ועד מותו היה יו"ר ועדת העורכים.

חברויות והוקרה

כהוקרה על הישגיו המדעיים נבחר קרדוש לחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים בשנת 1958 וכחבר מן המניין בשנת 1967. בין השנים 1927 לבין 1938 היה המזכיר הכללי של "אגודת אנדרה אדי" שמקום מושבה היה העיר דברצן. במשך שנים רבות שימש גם כסגן נשיא אגודת להפצת המדע ושל אגודת הידידים ההונגרית-סובייטית.

בשנת 1938 הוא קיבל את פרס באומגארטן, בשנת 1950 את פרס אטילה יוז'ף, ובשנת 1953 את פרס קושוט. בשנת 1985 הוענק לו דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אטווש לורנאד.

עבודותיו העיקריות

בשפת המקור:

A huszonegyéves Ady Endre; Kner, Gyoma, 1922
Karinthy Frigyes. in: Nyugat 1926. 1. sz.
Az Ady-Rákosi-vita. Egy irodalmi per aktái 1915-16-ból; bev. Kardos László; Debreceni Zsidó Gimnázium, Debrecen, 1940
A huszonegy éves Ady Endre. Gyoma, Kner, 1942, 88 p.
Héber költők antológiája; ford. Kardos László; Magyar Zsidók Pro Palesztina Szövetsége, Budapest, 1943 (Javne könyvek)
Ady Endre. Budapest, 1946
Karinthy Frigyes; Anonymus, Budapest, 1947 (Anonymus könyvtár)
Gorkij. Budapest, 1951
A Volgától a Dunáig. Szovjet költők a magyarokról; szerk. Kardos László; Új Magyar Könyvkiadó, Budapest, 1951
A szovjet költészet antológiája; vál. Hidas Antal, Szergej Kirjanov, szerk. Kardos László; Új Magyar Kiadó, Budapest, 1952
Tóth Árpád. Budapest, Akadémiai, 1955, 455 p.
Száz vers. Válogatott idegen versek eredeti szövege és magyar fordítása; összeállította: Kardos László; Magvető, Budapest, 1956

Világirodalom; ELTE, Budapest, 1958
Művek és mesterek. Budapest, Magvető, 1958, 373 p.
Vázlatok, esszék, kritikák: Új magyar irodalom. Budapest, Szépirodalmi, 1959, 463 p.
Szovjet irodalom; szerk., bev. Kardos László, jegyz. Radó György; Gondolat, Budapest, 1959
Az amerikai irodalom a XX. században; szerk. Kardos László, Sükösd Mihály, bev. Országh László, jegyz. Kretzoi Miklósné; Gondolat, Budapest, 1962
A műfordítás kérdései. Budapest, Akadémiai, 1965, 30 p.
Tóth Árpád; 2. átdolg. kiad.; Akadémiai, Budapest, 1965
Barta János–Kardos László–Nagy Miklós: Bevezetés az irodalomelméletbe és az irodalomtudományba; Tankönyvkiadó, Budapest, 1966
Bevezetés az irodalomelméletbe és az irodalomtudományba. Budapest, Tankönyvkiadó, 1966, 268 p. (Barta Jánossal és Nagy Miklóssal)
Közel és távol: Irodalmi tanulmányok. Budapest, Magvető, 1966, 581 p. = Elvek és Utak.
Író, írás, irodalom. Budapest, Magvető, 1973, 473 p.
Hármaskönyv: Kísérletek, viták, vallomások. Budapest, Szépirodalmi, 1978, 523 p.
Harminchárom arc. Budapest, Szépirodalmi, 1983, 499 p. (Tanulmányok, esszék, kritikák)
Száz kritika. Budapest, Szépirodalmi, 1987, 365 p.

בתרגום לעברית:

אנדרה אדי בן העשרים ואחד; 1922
פרידייש קארינתי. ניוגט ב 1926. מס '1
הוויכוח אדי-ראקושי. תיקים של תביעה ספרותית משנת 16–1915 ; 1940
אנדרה אדי בן העשרים ואחד. 1942,
אנתולוגיה של משוררים עבריים ;האיגוד הפרו-ארץ ישראלי של יהודי הונגריה, בודפשט, 1943 (ספרי יבנה)
אנדרה אדי. בודפשט, 1946
פרידייש קארינתי, 1947
מהוולגה לדנובה. משוררים סובייטים על ההונגרים; 1951
אנתולוגיה של שירה סובייטית 1952
ארפאד טוט. 1955
מאה שירים. טקסט מקורי ותרגום לשירים זרים 1956
ספרות עולמית ; ELTE, 1958
עובד ואדונים. בודפשט, 1958
רישומים, מאמרים, ביקורת: ספרות הונגרית חדשה. 1959
ספרות סובייטית ; 1959
ספרות אמריקאית במאה ה-20. 1962
שאלות של תרגום ספרותי. 1965
מבוא לתיאוריה ספרותית וללימודי ספרות ; 1966
מבוא לתיאוריה ספרותית ולימודי ספרות. 1966
קרוב ורחוק: לימודי ספרות. 1966
סופר, כתיבה, ספרות. 1973
ספר שלישי: ניסויים, ויכוחים, וידויים. 1978
שלושים ושלושה פרצופים. 1983(מחקרים, מאמרים, ביקורות)
מאה ביקורות. 1987

תרגומים - אנתולוגיות

תרגומים ספרותיים נבחרים מאת לאסלו קרדוש. 1953
מאחורי אלף מסכות: תרגומי שירה נבחרים. 1959
שלושת האבירים והחולצה: תרגומים ספרותיים. 1986

יצירות ספרותיות שלו

הפנקס של אדוני המורה: רומן לנוער. 1947

ראו גם

László Kéry: László Kardos 1898–1987. בתוך: עולם XXXII. 1987 מס '4 572-578.
סנדור חלמוס: לזלו קרדוס נולד לפני מאה שנה

לקריאה נוספת

Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X
Magyar nagylexikon X. (Ir–Kip). Főszerk. Bárány Lászlóné. Budapest: Magyar Nagylexikon. 2000. 571. o. ISBN 963-9257-02-8
Új magyar életrajzi lexikon III. (H–K). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2002. 748–749. o. ISBN 963-547-414-8