PROFILPELAJAR.COM

לאיוש טיהני
Tihanyi Lajos
לידה	19 באוקטובר 1885; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	11 ביוני 1938 (בגיל 52); פריז, צרפת
תקופת הפעילות	1905–1938 (כ־33 שנים)
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	פוביזם
הושפע על ידי	János Böhm

טיהאני לאיוש (בהונגרית: Tihanyi Lajos; בודפשט, 29 באוקטובר 1885 – פריז, 11 ביוני 1938) היה צייר אוונגרד הונגרי-יהודי, חרש ובמידה רבה גם אילם, חבר בחוגים וסדנאות של חוג מיאנק (MIÉNK ראשי תיבות בהונגרית של חוג האימפרסיוניסטים ונטורליסטים הונגרים שהיה אגודת אמנים שפעלה בין השנים 1908 עד 1911, השמונה (ציירים) (Nyolcak - השם בהונגרית של החוג (1909-1919) שהיה קבוצת האמנים האוונגרדים ההונגריים המשמעותית ביותר בראשית המאה העשרים ו"היום" Ma (1925-1916) היה כתב עת לספרות ואמנות.

ביוגרפיה

בגיל 11 איבד טיהני את שמיעתו בגלל סיבוך של דלקת קרום המוח. בגלל חרשותו קולו היה מעוות, הוא קרא שפתיים, וכשדיבר הגה רק כמה מילים בקול גרוני.^[1] כתוצאה מכך נאלץ לוותר על לימודיו בתיכון. הוא התחיל לשרטט והמשיך בלימודיו במה שנקרא היום האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות שהיא כיום המרכז הלאומי להשכלה גבוהה באמנויות יפות בהונגריה. המוסד החינוכי הזה נוסד בשנת 1871 בשם "בית הספר המלכותי ההונגרי ללימוד דפוס וציור למורים". טיהני המשיך את לימודיו בבתי ספר פרטיים שונים. בשנת 1907 יצא למסע לימודים קצר בפריז, שם הפוביזם השפיע בעיקר על אמנותו, ואחר כך יצא לאיטליה. במשך ארבעה קיצים (1907–1910) הוא צייר בעיר באיה מארה, במושבת האמנים של באיה מארה, שהייתה סדנת אמנות חשובה לציירים ופסלים, אך הוא לא היה חלק מבית הספר. הוא היה בעצם אוטודידקט מחוץ לבית הספר הפתוח ולמד בעצמו. בבאיה מארה הוא היה מקורב לקבוצת ה"ניאו", ומשנת 1909 הפך לחבר מייסד של ה"שמונה". בתערוכה השנייה של חוג האימפרסיוניזם והנטורליזם ההונגרי הציג לראשונה את ציוריו (1908).

בסוף שנות העשרה של המאה העשרים פגש את לאיוש קשאק, שארגן עבורו תערוכה בסלון של כתב העת מא (Ma) ברחוב ואצי בשנת 1918. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היגר טיהני לווינה ועד מהרה עבר לברלין. בשנת 1923 חזר שוב לפריז. העולם האמנותי שם חיבק אותו במהירות^[2], כולל ז'אן קוקטו, טריסטן צארה, קונסטנטין ברנקוש ומוריס אוטריו. הטבע הדומם, הדיוקנאות והתצורות העירוניות של הקוביזם האנליטי ואחר כך של הסינתטי, הוחלפו אצלו בקומפוזיציות מופשטות יותר ויותר, והגיעו לאומנות מופשטת מלאה בראשית שנות השלושים. בשנת 1933 הוא הצטרף לקבוצת Abstraction-Création. את יצירותיו המאוחרות כבר לא יכול היה לראות הקהל בהונגריה, מכיוון שטיהאני דחה את הרעיון של תערוכה רטרוספקטיבית בבודפשט בשנת 1937.

הוא אחד היוצרים הבולטים של האוונגרד ההונגרי^[3]. הסגנון שלו נגזר מפול סזאן והלך לכיוון הקוביזם. גם הפוביזם והאקספרסיוניזם (אוסקר קוקושקה) השפיעו עליו. הוא התעניין בכל אמנות, כולל מוזיקה. בקונצרטים הוא חש את המוזיקה על ידי כך שנצמד לכיסא שלפניו.

מיצירותיו

Fürdőzők – 1907
Cigányasszony gyermekkel – 1908
Nagybányai utcarészlet – 1908
Tájkép – 1908
Klauzál tér – 1909
Tájkép híddal – 1909
Csendélet cserepes virággal – 1909
Önarckép – 1912
Bölöni György arcképe – 1912
Virgil Ciaclan portréja – 1914
Női arckép (Leopold Magda) – 1914
Fülep Lajos – 1915
Révész Béla arcképe – 1917
Ady Endre arcképe - 1918
Kassák Lajos arcképe – 1918
Munkáscsalád – 1921
Tristan Tzara arcképe – 1926
Beszélgetők – 1928
מתרחצים - 1907
צוענייה עם ילד - 1908
פרטי רחוב בבאיה מארה - 1908
נוף - 1908
כיכר קלאוזאל - 1909
נוף עם גשר - 1909
טבע דומם עם פרחים בעציץ - 1909
דיוקן עצמי - 1912
דיוקנו של ג'רג' בלני - 1912
דיוקן Virgil Ciaclan - 1914
דיוקן נשי (מגדה לאופולד) - 1914
לאיוש פילפ - 1915
דיוקן בלה רווס - 1917
דיוקן אנדרה אדי - 1918
דיוקן לאיוש קשאק - 1918
משפחה פועלים - 1921
דיוקן טריסטן צארה - 1926
משוחחים - 1928

תערוכות

1920, Solo exhibit in Vienna
1921, Solo exhibit in Berlin
1973, Tihanyi Lajos emlékkiálitása (Memorial exhibition), Hungarian National Gallery
1991–1992, Standing in the Storm: The Hungarian Avant-Garde from 1908–1930, Santa Barbara Museum of Art, Santa Barbara, California
2004, Modernisms: European Graphic Art 1900–1930, Hungarian National Gallery, June 18 – September 12, 2004
2006, Hungarian Fauves from Paris to Nagybánya, 1904–1914, 21 March—30 July 2006, Hungarian National Gallery