ב-29 בספטמבר 2021, זכה הסרט בפרס לסרט התיעודי הטוב ביותר בטקס האמי ליצירה חדשותית.[2]
תקציר העלילה
לאה צמל (2019)
לאה צמל היא עורכת דיןישראלית ותיקה המייצגת מחבליםפלסטינים בבתי המשפט בישראל במשך כחמישה עשורים. לעיתים קרובות, צמל מוצאת עצמה סופגת ביקורת חריפה בעיתונות ובדעת הקהל הישראליים, אך לדבריה היא נותרת איתנה ואופטימית באמונתה שניתן יהיה לשרת את הצדק.
הסרט עוקב אחר פעולותיה של צמל במסגרת אחדים מתיקיה, לרבות הגנה על קטין בן 13 המואשם בניסיון רצח, וכן הגנה על בעלה מיכאל ורשבסקי שהואשם בבגידה במדינה.
בפסטיבל דוקאביב לשנת 2019 זכה בסרט בפרס הסרט הטוב ביותר.[3][4] בנימוקי השופטים נכתב:
[הסרט הוא] פרויקט מעורר מחשבה העוסק בנושא חשוב ומדגים מיומנויות קולנועיות מרשימות, ובהן בולט במיוחד השימוש החדשני והחכם באנימציה ... [הסרט] משרטט דיוקן מורכב של אשה חזקה ומעוררת השראה המאמינה בכל ליבה בצדקת דרכה. על היכולת לייצג נאמנה את דמותה היוצאת דופן, הרואה תקווה כשאחרים רואים רק מאמץ עקר.
היו שהחרימו את הסרט בטענה שמי שתומכת ומגנה על מחבלים אינה ראויה לסרט שיתמוך בה. ארגון "בצלמו" פנה לשרת התרבות מירי רגב ולראש עיריית מעלות-תרשיחא בבקשה לבטל את הקרנת הסרט בהיכל התרבות בעיר, וההקרנה בוטלה.[7] בעקבות פנייה של האגודה לזכויות האזרח בישראל קבעה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, שביטול הקרנת הסרט אינו חוקי, ומהווה פגיעה בחופש הביטוי.[8] כתחליף להקרנה שבוטלה הוקרן הסרט בקיבוץ כברי הסמוך. הקרנת הסרט במעלות, מחוץ להיכל התרבות, הופסקה לבקשת המשטרה, עקב הפרעות של מפגינים אנשי ימין.[9]
גם הקרנה שתוכננה להיערך בחולון בוטלה בעקבות לחץ ציבורי.[10]
סערת ביטול התמיכה של מפעל הפיס בדוקאביב
זכייתו של הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב בשנת 2019 עוררה סערה ציבורית, עקב פעילותה של צמל כעורכת דין המייצגת אסירים ביטחוניים וטרוריסטים פלסטינים. עיקר המחאה כוון נגד מפעל הפיס, שהעביר מענק בסך 150,000 ש"ח ליוצרי הסרט, במסגרת תמיכתו במפעלי תרבות ישראליים.
אחרי מספר ימים של מחאות בפתח משרדיו, בהובלת ארגון "אם תרצו", ב-27 ביוני 2019 הודיע מפעל הפיס כי יבחן את המענק לסרט וכי החליט לבטל את המענקים לסרטים הזוכים בשנים הבאות.[11][12] החלטת מפעל הפיס להפסיק לממן את הפרס הזוכה בדוקאביב עוררה אף היא סערה ציבורית: איגודי היוצרים והאמנים ופורום מוסדות תרבות הפגינו מול משרדי מפעל הפיס,[13] שני שופטי פרס ספיר, שאף הוא מוענק על ידי מפעל הפיס, התפטרו לאות מחאה,[14] שלוש סופרות (נעמי לויצקי, לאה איני ואורית וולפיילר) הסירו מועמדותן לפרס זה[15] ועשרות סופרים וסופרות טענו כי מפעל הפיס התנער מתמיכה בסרט "מטעמים פוליטיים פסולים" והצהירו כי אם יזכו בפרס ספיר, הם יעבירו חלק מכספי הזכייה ליוצרי הסרט.[16]
ב-19 בספטמבר 2019 הודיע מפעל הפיס כי הוא חוזר בו מההחלטה להפסיק את התמיכה בפסטיבל דוקאביב, ומארגני הפסטיבל הודיעו כי יעבירו אותו לקמפיין האוסקר של הסרט "לאה צמל, עורכת דין".[17]
