בצעירותה ניהלה מאורה גלריה לאמנות, והופיעה כזמרת קברט. מאורה החלה להופיע בקולנוע בשנת 1969, ובסרטו של הבמאי פרננדו קולומו "Tigres de Papel" (נמרים מנייר), בשנת 1977 הצליחה לפרוץ לתודעת הקהל הבינלאומי. לאחר סרט זה הופיעה בעיקר בקומדיות בתחילת שנות ה-80.
מאורה ידועה במיוחד בשל עבודתה עם הבמאי פדרו אלמודובר. עבודתם המשותפת הראשונה הייתה בסרטו הראשון באורך מלא של אלמודובר, "פפי, לוסי, בום" (1980), שנחשב פרוע ופורץ דרך בזמנו. הופעה זו הופכת את מאורה ל"נערת אלמודובר" (Chica Almodóvar) הראשונה. מאורה הופיעה גם בסרטו השלישי של אלמודובר, "הרגלים מגונים" (1983), וגילמה תפקיד ראשי בסרטו "מה עשיתי שזה מגיע לי?" (1984). אחד מתפקידיה הזכורים ביותר בסרטי אלמודובר היה הטרנסקסואל "טינה קינטרו", אותו שיחקה ב"חוק התשוקה" (1987). תפקיד זה הפך אותה למקובלת בקהילה ההומוסקסואלית וחיזק את תדמיתה כשחקנית חזקה ופורצת גבולות. בשנת 1988 שיחקה את התפקיד הראשי בסרטו של אלמודובר "נשים על סף התמוטטות עצבים", אשר היקנה לה את פרס "פליקס" (פרס הקולנוע האירופי) כשחקנית הטובה ביותר. מאורה ואלמודובר נפרדו מבחינה מקצועית במהלך שנות ה-90 אך בשנת 2006 שבה לככב בסרטו "לחזור". על משחקה בסרט זה קיבלה פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע בקאן.
"אני לא סובלת את לוס אנג'לס. אני לא סובלת מקומות שבהם אי אפשר לצאת מבית המלון וללכת לטיול ברגל. אני לא סובלת מקומות שבהם מדברים אך ורק על קולנוע, ואמת המידה היחידה שלפיה שופטים אותך היא כמה כסף הסרט שלך עשה. יש קולנוע ויש חיים, והחיים מבחינתי חשובים יותר מהקולנוע. חוץ מזה, הרבה שחקנים אירופים שהגיעו להוליווד הלכו בה לאיבוד. לא רציתי שזה יקרה לי".[1]
כרמן מאורה היא שחקנית מוּכרת בצרפת, ואף הופיעה בשנת 1994 במחזה "קרקס לשניים" מאת בארי קרייטון האוסטרלי, על במת התיאטרון "פאלה רואייל" בפריז.
בשנת 2019, שיחקה בקומדיה הרומנטית "המשפחה לעולם נשארת", בתור אנג'לה. בשנת 2020 השתתפה בסרט ההתבגרות הבריטי "Chasing Wonders" בכיכובה של פאס וגה. באותה שנה היא שיחקה במיני-סדרה התקופתית הספרדית "מישהו חייב למות" בנטפליקס.
_Entrega_de_la_Medalla_internacional_de_las_Artes_de_la_Comunidad_de_Madrid_a_Carmen_Maura_(33552184358)_(cropped).jpg)
.svg){kind=logo}
