ביצירתו המוקדמת של וילנד ניכרת השפעה חזקה של התנועה הפיאטיסטית שהייתה נפוצה בגרמניה באותם. כמו כן הושפע וילנד משירתו של המשורר הגרמני בן דורו פרידריך גוטליב קלופשטוק (Friedrich Gottlieb Klopstock). מאוחר יותר נפתח וילנד לספרות ההשכלה, וראה עצמו קשור לאנציקלופדיסטים בצרפת. בזכות קריאת כתביו של וולטר נפתח וילנד ליצירתו של שייקספיר, ממנה תרגם לגרמנית 22 מחזות, שזכו לתפוצה רבה בגרמניה. הסינתזה בין קשריו לתנועת ההשכלה, לבין מוצאו הגרמני והרקע הפיאטיסטי שלו, יצרו אצל וילנד את החיבור עם אנשי הסער והפרץ.
ביחד עם קלופשטוק המבוגר ממנו, ויוהאן גוטפריד הרדר הצעיר ממנו, יצא וילנד כנגד הקלאסיציזם הראציונליסטי, והטיף לכתיבה עשירה ביצרים וברגש ומשוחררת מכללים נוקשים. ב-1780 פרסם וילנד את השירה האפית אוברון, בה הוא מספר על קורותיו של גיבור אגדי מימי הביניים שנאלץ לנדוד לארצות המזרח. במסעותיו התמודד עם הרפתקאות ופיתויים מסוכנים, אולם בכל אותה העת שמר אמונים לאהובתו. בתוך עולם אבירים זה משלב וילנד את עולם הפיות, נוסח ג'פרי צ'וסר ושייקספיר. ברומן זה היה וילנד מנושאי הדגל של הסער והפרץ והתנועה הרומנטית, והיה מהראשונים שהתענגו בערגה על עולם ימי הביניים.
השפעתו
לווילנד הייתה השפעה ישירה על כל הרביעייה של ווימאר - הרדר, גתה, ובמיוחד על הצעיר שבהם - פרידריך שילר, שהרבה לקרוא בתרגומיו של וילנד לשיקספיר. השפעתו של וילנד על שאר בני דורו הייתה בעיקר לרוחב, ולא לעומק. הוא פילס לשירה הגרמנית דרך בתוך חוגים שעד אז לא הכירו אלא שירה צרפתית. בנוסף, היה וילנד מי שהפך את שייקספיר לאבן יסוד בתרבות הגרמנית. וילנד גילה תעוזה בנוסטלגיה שלו לימי הביניים, ובלעג שלו לבורגנות הגרמנית צרת האופק. במגמות אלו השפיעה רבות על יוצרים גרמנים שחיו בזמנו וסמוך לו, שהבולטים שבהם הם אדלברט פון שאמיסו והיינריך פון קלייסט.
לקריאה נוספת
כריסטוף מרטין וילנד – מתוך מכתב למשורר צעיר (מגרמנית: עמר ארד), דחק, כרך טו', 2022.
.jpg){kind=small}
.jpg)
