PROFILPELAJAR.COM

כרטיסי אשראי לישראל
נתונים כלליים
סוג	חברה (תאגיד)
תקופת הפעילות	1979–הווה (כ־45 שנים)
חברת אם	בנק דיסקונט
משרד ראשי	בני-ברק
בעלות	בנק דיסקונט (71.84%),; הבנק הבינלאומי (28.16%)
מוצרים עיקריים	הנפקת כרטיסי אשראי; סליקת כרטיסי תשלום
הכנסות	1,148 מיליון שקל (2014)
רווח	141 מיליון שקל (2014)
מנכ"ל	לוי הלוי
עובדים	1,500
	www.cal-online.co.il

כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, הידועה גם במותג Cal ובשמה ההיסטורי "כ.א.ל" או בכינוי "ויזה כ.א.ל", היא חברה הפועלת בשוק כרטיסי האשראי בישראל בשני תחומי פעילות: הנפקת כרטיסי חיוב, בייחוד כרטיסי אשראי, וסליקת עסקאות בכרטיסי אשראי. החברה נוסדה בשנת 1979 על ידי בנק לאומי ובנק דיסקונט^[1], ובעשור השני של המאה ה-21 היא נמצאת בבעלות משותפת של בנק דיסקונט (71.84%) והבנק הבינלאומי (28.16%).

במטה החברה, השוכן בבני-ברק, ובמשרדים נוספים שלה במודיעין עילית, מועסקים כ-1,500 עובדים. מנכ"ל החברה, החל מיולי 2018, הוא לוי הלוי.

פעילות החברה

תחום ההנפקה

Cal מנפיקה כרטיסי אשראי של חברת "ויזה", "מסטרקארד" בהיקפים נמוכים ובעלת בלעדיות על הנפקת כרטיסי "דיינרס" בישראל. את כרטיסי האשראי המונפקים על ידי החברה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: כרטיסים בנקאיים לבנקים בהסדר, וכרטיסים בהנפקה ישירה.

החל משנת 2001 מעמידה החברה ללקוחותיה מחזיקי כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים (באמצעות חברה מאוחדת) הלוואות לשימושים שונים, ומעמידה לרשותם תוכניות אשראי מגוונות ופריסות תשלומים בקשר עם עסקאות שהם מבצעים באמצעות כרטיסי האשראי שבידם, כגון עסקאות קרדיט; חיובים נדחים; פריסת התשלום החודשי לפני ואחרי מועד החיוב; משיכת מזומן בתשלומים; וכיוצא בזה.

משנת 2005 מציעה החברה ללקוחותיה כרטיס אשראי מתגלגל תחת המותג "Active" (כיום "CalChoice"). בכרטיס מסוג זה מקבל הלקוח לביתו פירוט של העסקאות שביצע בחודש הקודם, ואת פרטי החיובים בגינם. על הלקוח להודיע לחברה את הסכום בו הוא מבקש להיות מחויב במועד החיוב הקרוב. אם הלקוח אינו מודיע לחברה מה גובה הסכום בו ירצה להיות מחויב, יחויב חשבונו בסכום מינימלי, כפי שנקבע בחוזה כרטיס האשראי, ואילו יתרת סכום החיוב החודשי תצטרף לסך התשלומים בהם יחויב הלקוח בחודש העוקב, והנושאים ריבית.

בנוסף, מנפיקה החברה כרטיסי מתנה תחת המותג "Wish U Card". כרטיסי המתנה הם כרטיסי חיוב הטעונים בסכום כסף, לפי בחירת מעניק המתנה, המאפשר למחזיק הכרטיס לבצע תשלום באמצעות הכרטיס בסכום בו נטען הכרטיס במסגרת הרשת בה הונפק הכרטיס (רשתות עימן התקשרה החברה בהסכמי הפצה של כרטיסים כאמור). החברה מנפיקה ומתפעלת כרטיסים נטענים עבור שותפים אסטרטגיים, בעיקר בתקופות החגים. בכרטיסים אלה ניתן להשתמש במספר בתי עסק בדומה לתווי קנייה.

בשנת 2006 החלה החברה להציע ללקוחותיה כרטיס אשראי מסוג ויזה המהווה "כרטיס אשראי וירטואלי", המאפשר ללקוח לקבל פרטי כרטיס ולהשתמש בהם לתשלום כתחליף לכרטיס פיזי.

בשנת 2021 הוכרז כי החברה משיקה פלטפורמה פיננסית דיגיטלית לתשלומים ואשראי המבוססת על שיתופי פעולה כחלק ממעבר המשק לטכנולוגיית סליקת כרטיסי תשלום EMV. כרטיס האשראי מונפק באופן דיגיטלי, ולפלטפורמה שתי יכולות ליבה: תשלום כשירות ואשראי כשירות. השירותים של כאל מיועדים לכרטיס מעסיקים, ארנקים דיגיטליים, מועדוני צרכנות, תחומי הביטוח, שכר, כרטיסי שי (גיפט קארדס) ומכירת אשראי בנקודות מכירה. כצעד ראשון כאל ייעדה את השירות לסקטור ההייטק, והחל מ-2022 לאחר פיילוט של שנה עם הייטקזון (היי ביז), שפיתחה את הכרטיס למועדון הצרכנות של עובדי ההיי־טק בישראל, הושק ארנק דיגיטלי לתשלום מתנות לחג, תקציבי רווחה, ניהול הוצאות, תשלומים בעולם המסעדות ועוד.^[2]^[3]

תחום הסליקה

כאל סולקת כרטיסי אשראי של "ויזה", "מסטרקארד" ואת כרטיסי "דיינרס" בבלעדיות. החל מ-2012 היא סולקת גם כרטיסים מקומיים במותג ישראכרט. החל משנת 2001 עוסקת החברה (והחל מסוף שנת 2003 גם באמצעות חברה מאוחדת) במתן שירות ניכיון לבתי עסק. הניכיון מתבצע כנגד שוברי עסקאות תשלומים ועסקאות רגילות, קרי זיכוי בית העסק בתשלום מיידי אחד בניכוי עמלת ניכיון מוסכמת. החברה מציעה לבתי עסק הקשורים עימה בהסכמי סליקה מגוון של תוכניות להקדמת מועד הזיכוי הרגיל, וזאת בתמורה לתשלום עמלות בגין הקדמת התשלום על ידי החברה. כמו כן מציעה החברה לחלק מבתי העסק עמם היא קשורה מקדמה על חשבון יתרות הזיכויים העתידיים שהם צפויים לקבל בגין שוברי עסקאות רגילות.^[^{דרוש מקור]}

החברה עוסקת במתן שירותי סליקה של עסקאות המבוצעות באמצעות רשת האינטרנט עבור בתי עסק שונים בישראל ומחוצה לה.

הקצאת אשראי בכרטיסי החברה

בעבר, ובעבור מיעוט הכרטיסים בהווה (במנפיקים בנקאיים בהסדר הנפקה עימה, שהבולט מביניהם הוא בנק מזרחי-טפחות), שיטת הקצאת האשראי של כאל שונה, ומשתנה בהתאם למותג. מסגרת האשראי האחידה לחשבון קיימת אומנם בכרטיסי דיינרס קלאב ומסטרקארד, אולם היא נפרדת עבור כל מותג בפני עצמו ומכונה "תקרת אשראי".

המצב שונה לגבי כרטיסי ויזה, שם גבולות השימוש בכרטיס מתפצלים למספר הקצאות אשראי נפרדות ובכל מקרה נמדדים ברמת הכרטיס הספציפי; כלל השימושים המחויבים לכל היאוחר במועד החיוב החודשי הקרוב מנצלים את "תקרת המשיכה" בכרטיס, המתאפסת מדי חודש. חיובים עתידיים ודחויים בכרטיס מנצלים את "מסגרת האשראי" בכרטיס, שצוברת את יתרת העסקאות שטרם שולמו מחודש לחודש^[4]. המשמעות היא שתשלום תורן בעסקת תשלומים למשל, מפנה את מקומו בניצול מסגרת האשראי בכרטיס ומנצל במקומה את תקרת המשיכה בכרטיס.

החלוקה הזו חופפת לעיתים: משיכת מזומן בכרטיס ויזה כאל בנקאי לפי המתכונת הישנה מנצלת את תקרת המשיכה בכרטיס על אף שהיא מאושרת בראש ובראשונה על סמך תקרת המשיכה ליממה שהגדיר מנפיק הכרטיס. בחו"ל מוגדרת תקרת משיכה רבעונית, הגבוהה פי 3 מתקרת המשיכה החודשית בארץ, והיא צוברת לתוכה את העסקאות והמשיכות מחו"ל. אם בכרטיס הוגדרה תוכנית אשראי אוטומטית לעניין חיובים מחו"ל, יתרת האשראי שלה תנצל בנוסף גם את מסגרת האשראי בכרטיס.

פעילויות נוספות

החברה מעמידה אשראי למי שאינם לקוחותיה ופונים אליה לקבלת אשראי. פעילות זו אינה בהיקף מהותי, לאור זה שמדיניות החברה דוגלת בהעמדת אשראי בעיקר באמצעות כרטיסי אשראי.

תולדות החברה

כרטיסי ויזה הונפקו לראשונה בארץ על ידי בנק לאומי החל ממאי 1978 על ידי חברת "לאומיקרד", חברה בת של הבנק שהוקמה לצורך הנפקת הכרטיסים.^[5] בתחילה הונפקו כרטיסים לשימוש בחו"ל בלבד, ובספטמבר 1978 החלה הנפקת כרטיסים לשימוש בארץ. הכרטיסים המקומיים נקראו "לאומיקרד" והכרטיסים שנועדו לשימוש בחו"ל נקראו "לאומיקרד-ויזה".^[6]^[7]

ביוני 1979 חתמו בנק לאומי ובנק דיסקונט על הסכם להקמת חברת "כרטיסי אשראי לישראל".^[8] החברה הייתה בבעלות משותפת של בנק לאומי (65%) ובנק דיסקונט (35%).^[9] כ.א.ל הוקמה עם הצטרפות בנק דיסקונט לרשת כרטיסי "ויזה" בישראל ונועדה לנהל את הנפקת ותפעול הכרטיסים לשתי קבוצות הבנקים המשתתפים יחדיו. באותו חודש, בנק דיסקונט החל להנפיק כרטיסי "ויזה" תחת השם "אשראית".^[10]

מאוחר יותר החלו גם חברות האשראי האחרות להפיץ כרטיסי ויזה: סביב 1990 היה זה בנק הפועלים באמצעות "אמינית", חברה בת של תשלובת ישראכרט, "ויזה אלפא" של אלפא קארד בשנים 1998-2000 (בזיכיון מ-1996) ולאומי קארד החל מ-2001. בשנת 1992 רכשה כאל את "דיינרס קלאב ישראל", הזכיינית המקומית של מותג כרטיסי האשראי דיינרס. מ-2001 היא מנפיקה כרטיסי מסטרקארד.

איבוד הבלעדיות על הנפקת כרטיסי ויזה בישראל הביא לחיסכון משמעותי ללקוחות החברה, עם ביטול דמי החבר ועמלות רבות על הכרטיסים שתפעלה כאל, לצד שיפור תנאי המימון ללקוחות הצורכים שירותי אשראי. אולם, עם התייצבות נתחי השוק בענף שבה והעלתה את העמלות ואת שיעורי הריבית על אשראי (לצד פיתוח פתרונות אשראי חדשים).

בתחילת שנת 2000 בעקבות דרישה של הרגולטור, פרקו הבנקים את השותפות בחברה ובהתמחרות זכתה דיסקונט, באופן מפתיע, בזכות לרכוש את החלק של לאומי.^[11] דיסקונט רכשה את מניות לאומי בחברה ומיד מכרה 20% לבנק הבינלאומי, 24% לאליעזר פישמן ו-5% להראל השקעות.^[12] בנק לאומי הקים בעקבות זאת את "לאומי ויזה" ורוב לקוחותיו עזבו את חברת כא"ל ועברו ללאומי קארד. הבנק הבינלאומי הביא לכאל את לקוחותיו ובכך צירף כ-200,000 לקוחות לחברה.^[13] פישמן מכר את החזקותיו בחברה בשנת 2006 לדיסקונט^[14] ולבנק הבינלאומי.^[15] בתחילת שנת 2007 מכרה הראל את החזקותיה בחברה לדיסקונט ולבינלאומי.^[16]

הנהלת החברה

בשנים 2000–2003 כיהן כמנכ"ל החברה דב קוטלר ומשנת 2003 כיהן כמנכ"ל החברה בועז צ'צ'יק.^[17] בתקופת צ'צ'יק גדלה החברה והייתה לחברת כרטיסי האשראי הרווחית בישראל.^[18] בשנת 2009 נקנסה החברה על ידי "ויזה אירופה" בכ-9 מיליון אירו בשל ריבוי חיובים חוזרים.^[19] בעקבות זאת, נסגרה חברת הבת "כאל אינטרנשיונל" שביצעה את הסליקה הבינלאומית עבור החברה.^[20] בתחילת 2010 עזב בועז צ'צ'יק את החברה והוא הוחלף על ידי ישראל דוד,^[21] שכיהן כמנכ"ל עד 2012.

אי סדרים

בדצמבר 2011 נפתחה חקירה נגד חברת כ.א.ל ונגד המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק על ידי יחידת להב 433 והיחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בחשד כי בין השנים 2010-2007 רימתה החברה את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי ויזה ומסטרקארד, וביצעה בין היתר עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה. על פי החשדות, החלה החברה לחדור לשוק סליקת העסקות באינטרנט באתרי הימורים ופורנו, וכתוצאה מהגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 חברת הבת "כאל אינטרנשיונל". החברה נחשדה בכך שהיא ביצעה סליקה בקידוד כוזב המעיד על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, ואישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נוהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות. בדצמבר 2014 הוחלט להגיש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה, בכפוף לשימוע, אך בנובמבר 2016 הגיעה החברה להסכם פשרה עם פרקליטות המדינה במסגרתו תשלם קנס של 85 מיליון שקל ובתמורה לכך לא יוגש כתבי אישום בפרשה – לא נגד החברה עצמה וגם לא נגד בכיריה, בהם המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק וסמנכ"ל הסחר בחברת הבת, סטיב גרינשפן.^[22]