ב-1931 יזם עזיז כיאט את הקמתו של חוף רחצה מוסדר, חוף כיאט, על קרקע שבבעלותו על חופו של כפר סמיר. התשתית שנבנתה על ידו כללה מבני רחצה מסודרים ומסעדה[2].
כיום נמצא כפר סמיר בפתחו של נחל שיח, והוא מיושב על ידי משפחה נוצרית אחת[4], אחמדית אחת ויהודית אחת. הכפר נמצא בתוך שטחה של שכונת נווה דוד, ובחלקו העליון של הכפר בתוך ואדי שיח ישנם שני מעיינות אשר נובעים בכל ימות השנה. למעיין העליון מיוחס קשר לאליהו הנביא ועל כן אנשים רבים פוקדים אותו בעיקר בתקופת חגי תשרי.
250px
תחנת הרכבת כפר סמיר
מפת השלוחות למחנות צבאים בסמוך לכפר נויהרדטהוף ותחנת הרכבת כפר סמיר על קו החוף
ממשלת המנדט בנתה מחנה צבאי בין מתחם בית הקברות למסילת החוף (שאחר כך היה למחנה של צה"ל ומתחם של תע"ש - מרכז שיקום ואחזקה מש"א רכב 7200). המחנה שימש את חיל החימוש המלכותי (Royal Army Ordnance Corps). ליד המחנה נבנתה תחנת רכבת, תחנת הרכבת כפר סמיר, מעט מצפון לנקודה שבה הוקמה תחנת הרכבת חיפה – חוף הכרמל. התחנה שימשה להעברת אספקה ותחמושת למחנה. לקראת סיום המנדט הבריטי, במרץ 1948 הוצע המחנה והציוד בו למכירה[5].
בשנים 1991 עד 1995 נערכו סקרים תת-ימיים בחוף הסמוך לכפר-סמיר, מטעם היחידה לארכאולוגיה ימית ברשות העתיקות, ונמצאו שרידי יישוב מהתקופה הנאוליתית הקרמית. גובה פני הים עלה מאז והיישוב נמצא כיום מתחת למים.
בחורף 1991 נחשף על קרקעית הים, 15 מטר מקו החוף בעומק 0.5 מטר, קטע ריצוף עשוי מאבני גוויל קטנות (7-5 ס"מ) שהונחו על הקרקעית החרסיתית. על הריצוף התגלה שבר קערה דמוית עציץ עשויה מעץ. בחורף 1994 נחשף על קרקעית הים, בעומק 2.3 מטר, כ-65 מטר ממערב לקטע הריצוף, בור שנחפר בחרסית. חפירת בדיקה שנערכה בבור העלתה חרסית אפורה רכה ובה קטעי מקלע, ענפי עצים ועשרות חרצני זיתים רוויי מים. שלושת חלקי המקלעת העשויים מענפים דקים הם כנראה חלקי כלי שהתפרק. נראה כי המקלעת היא שריד של כלי קיבול, סל או עקל ששימש בתהליך הפקת שמן מזיתים. המקלעת תוארכה באמצעות תיארוך פחמן-14 ל-4730-5000 לפנה"ס. כמה עשרות מטרים דרומית לבור נחשף מיתקן להפקת שמן זית ובו גפת שהכילה אלפי חרצני זיתים מרוסקים. מתאריך המקלעת שהתקבל ומתאריכי פחמן 14 של חרצני הזיתים, נראה כי ניתן לייחס את הממצאים למחצית הראשונה של האלף ה-5 לפנה"ס, התקופה הנאוליתית הקרמית, תרבות ואדי רבה[6].
באוקטובר 2014 נערכה חפירה תת-ימית נוספת באתר, שהתרכזה בבאר, ששימשה מקור מים ליישוב. זמנה של הבאר סביב 7,800 שנה לפני זמננו, והיא נמצאת בעומק של 5–7 מטר מתחת לפני הים ובמרחק של 200 מטר מהחוף. היא נבנתה מענפי עץ ומאבנים ונחשבת לאחד ממבני העץ הקדומים בעולם[7].
