כף שירף

כף שירף
Cape Shirreff
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס הדרומי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 62°27′32″S 60°47′19″W / 62.4589°S 60.7886°W / -62.4589; -60.7886
נתונים מדיניים
על שם William Henry Shirreff עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפרץ בארקליי וחופי רוברי. מבט מאגם בזלט, בחצי האי ביירס שבאי ליווינגסטון. בתמונה (משמאל לימין): נקודת לייר, סלעי פרדריק, סטאק קאטלר, נקודת נדלייה; החלק הצפוני של קיר אורביץ' במרכז התמונה. כף שירק וחצי האי יוחנן פאולוס השני השני ברקע התמונה מצד ימין.
תרשים איי שטלנד הדרומיים ו איי אורקני הדרומיים שצויר על ידי ג'ורג' פאוול בשנת 1822.

כף שירף או קייפ שירףאנגלית: Cape Shirreff) היא לשון יבשה סלעית בולטת בחוף הצפוני של האי ליווינגסטון, ב איי שטלנד הדרומיים שבאנטארקטיקה.

לשון היבשה מפרידה בין מפרץ הירו לבין מפרץ בארקליי.

לשון היבשה בולטת מחצי אי קטן (ששטחו 3.22 קילומטרים רבועים), חצי אי שאינו מכוסה קרח. חצי אי זה מהווה את הקצה הצפוני של חצי האי יוחנן פאולוס השני.

כף שירף ממוקם 24 קילומטרים צפונית-מזרחית מנקודת אסקס;

כף שירף ממוקמת 34 קילומטרים מערבית-דרום-מערבית מנקודת ויליאמס;

כף שירף ממוקמת 21 קילומטרים צפונית-מערבית מנקודת סידינס.

כף שירף ממוקמת 809 קילומטרים דרומית-דרום-מזרחית מכף הורן. כף שירף היא הנקודה הצפונית ביותר שבשטח אמנת אנטארקטיקה, והנקודה הקרובה ביותר לשטח שאינו חלק מאנטארקטיקה.

היסטוריה

מקור השם

שמה של הכף ניתן לה בשנת 1820 על ידי אדוארד ברנספילד.

הכף נקראת על שם רב החובל קפטן ויליאם ה. שירף (William H. Shirreff), שהיה מפקד הצי המלכותי הבריטי באוקיינוס השקט באותה תקופה.

מחקר מדעי

מאז שנת 1991 מפעילה צ'ילה על לשון היבשה תחנת המחקר העונתית (הפועלת רק בחודשי הקיץ האנטארקטי) - בסיס דוקטור גיירמו מאן. מאז שנת 1996 מפעילה ארצות הברית את בסיס המחקר בסיס שירף.

אזור ציפורים בעל חשיבות

הכף היא אתר רבייה בעל חשיבות של דובי ים אנטארקטיים

הכף הוכרזה כאזור ציפורים בעל חשיבות על ידי ארגון BirdLife International, וזאת מאחר שבאתר קיימת מושבת רבייה של כ־10,000 זוגות של פינגוויני רצועת - הסנטר. וכן מקננות בכף ציפורים נוספות ובהן פינגווינים לבני-אוזן, שחפי הקלפ, חמסנים חומים, כיאוניסים לבנים, שחפיות אנטארקטיות, קורמורנים קיסריים, יסעורים וילסון, יסעורים שחורי בטן (Fregetta tropica), ויסעורי הכף.

כמו כן הכף מהווה אזור הרבייה הגדול ביותר של דובי ים אנטארקטיים באזור חצי האי האנטארקטי.

אזור אנטארקטי מוגן במיוחד

הכף, יחד עם האי סן טלמו הסמוך, הוגדרו כ-אזור אנטארקטי מוגן במיוחד (אזור 149 - ASPA 149) בשל מגוון מיני החי הצומח המצויים בו (ובייחוד בשל משבות הרבייה של דובי הים האנטארקטיים).