PROFILPELAJAR.COM

כסיף
מדינה	ישראל
מחוז	מחוז הדרום
חבל ארץ	הנגב
שטח	7 קמ"ר
גובה	570 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	100,000 (בסיום ההקמה)
קואורדינטות	31°15′42″N 35°06′36″E / 31.261598°N 35.110018°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צפון הנגב רגילה) כסיף

ערך זה עוסק ביישוב המיועד לקום בנגב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו כסיף (פירושונים).

כסיף או מנורה בדרום היא עיר בעלת אופי חרדי שמתוכננת להקמה סמוך לתל ערד שבנגב.

העיר מתוכננת להשתרע על פני שטח של כ-7,000 דונם ומיועדת לאכלוס כ-100,000 תושבים מהמגזר החרדי, בכ-20,000 יחידות דיור.^[1]^[2]

היישוב מיועד לקום בצומת הדרכים של כביש 80 וכביש 31 המכונה צומת תל ערד, סמוך ליישוב הבדואי כסייפה, אשר ממנו נגזר שמה של כסיף.^[3]

היסטוריה

ההחלטה בדבר הקמת יישוב עירוני חרדי בנגב התקבלה באפריל 2007 על ידי ממשלת ישראל. ההחלטה שהתקבלה הועלתה בידי שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית.

בראשית שנת 2010 אישרה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקמתה של עיר בשם כסיף בתל ערד שבנגב. בראשית שנת 2015 המליצה הוועדה לאשר את תוכנית המתאר של העיר.^[4]^[5]

הקמת העיר לאוכלוסייה חרדית מתוכננת לסייע בפתרון מצוקת הדיור במגזר החרדי, המתעצמת נוכח הגידול הדמוגרפי במגזר זה, כ-4.2% בשנה.^[4]^[6]^[7]

בסוף שנת 2013 החליטה עיריית ערד לתמוך בהקמת היישוב ובכך להפוך החלטת ראש הוועדה הקרואה, גדעון בר לב, שהתנגד נחרצות להקמת עיר חרדית בסביבות ערד. בכירי העירייה הסבירו דווקא את הצורך בזירוז הקמת כסיף כדי לסייע לשמירה על צביונה של ערד מפני התחרדותה. לדבריהם, עם הקמת כסיף ערד לא תהיה יותר ליעד מבוקש עבור הציבור החרדי ממרכז הארץ, ולא עבור אלה שכבר מתגוררים בעיר.^[8]^[9]

במאי 2017 החלו העבודות על הקמת היישוב ובמסגרת העבודות תחילה יבוצעו עבודות הנדסיות להקמת שלב א' של העיר.^[10]

ביוני 2020 החליט שר הבינוי והשיכון החדש, יעקב ליצמן, לעצור את קידום התוכנית.^[11]

באוקטובר 2021 החליטו זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון ואיילת שקד, שרת הפנים לקדם שוב את העיר ולייעד אותה לאוכלוסייה החרדית^[12]^[13]. במרץ 2022, התקבלה החלטת ממשלה להקמת העיר בפועל^[14].

בעיר מתוכננים שטחי תעסוקה ומסחר נרחבים בגודל של כ-520,000 מ"ר, שייתנו מענה לכלל תושבי העיר. כמו כן ייבנה במקום מרכז רפואי שיספק הכשרה מקצועית בתחומי הרפואה, ובנוסף מתוכנן אזור הייטק. דגש נוסף הושם על כך שתכנון העיר יתייחס במיוחד לצורכי החברה החרדית. במסגרת תכנון זה תיבנה מערכת תשתיות חשמל ומים הכוללת הכשרים לשימוש בשבת, יוגדרו שטחי ציבור נרחבים לטובת מוסדות חינוך, ישיבות, תלמודי תורה ועוד.

במאי 2022 מועצת כסייפה עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטת הממשלה על הקמת העיר כסיף, ומעבר לכך, מבקשת לספח לתחומה את שטח העיר העתידית.^[15]

באוגוסט 2023 החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא לעיר מנורה בדרום.^[16]

תכנון היישוב

בשלב הראשון מתוכננות 5,000 יחידות דיור במקבץ של 5 שכונות.

להקמת שלב א' של העיר, עבור 22 מיליוני שקלים. התקשרות שנייה בשווי של 150 אלף שקלים נעשתה מול משרד שפירא הלחמן מתכננים – להכנת תוכנית אב ומתאר לעיר.^[17]

ברובע א' יגורו כ-30 אלף איש והצפיפות שלו היא 10 יחידות לדונם.

התנגדות להקמת היישוב

התוכנית להקמת כסיף ספגה התנגדות מסיבות אחדות:

נימוקים סביבתיים: ארגוני איכות סביבה שונים, כמו גם החברה להגנת הטבע יצאו נגד ההחלטה להקמת כסיף, נוכח מה שהוגדר על ידם כ"פגיעה בנוף הפתוח, צמצום כמויות השטחים הפתוחים וגרימת נזקים אקולוגיים בלתי הפיכים".^[18]
נימוקים חברתיים-כלכליים: נוכח העובדה שהיישוב כסיף מיועד למגורי אוכלוסייה חרדית, המוערכת כחלשה כלכלית, הועלו טענות בדבר ההשלכות החברתיות והכלכליות השליליות שבעידוד הגירה חלשה לנגב.^[19]^[20]
ביקורת חילונית: אוכלוסייה חילונית בנגב הביעה חשש שמא הגירה של עשרות אלפי חרדים לנגב תכפה צביון חרדי על האוכלוסייה החילונית באזור.^[19]^[21]
ביקורת המגזר הבדואי: בפזורה הבדואית בנגב הועלתה ביקורת בדבר הקמת היישוב על שטח שלטענתם שייך לפזורה, וכמו כן תכנון הקמת היישוב מיטיב עם יהודים על פני האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב.^[19] בנוסף עלתה הטענה כי מטרת הקמת היישוב היא למנוע יתרון דמוגרפי של האוכלוסייה הבדואית בנגב.^[22]