מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה לתוך הערך כהן גדול.
	אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.	לדיון

כהן מרובה בגדים הוא כינוי לכהן גדול שהתמנה לתפקידו באמצעות לבישת שמונת בגדי הכהונה הגדולה, ללא שנמשח בשמן המשחה[1][./כהן_מרובה_בגדים#cite_note-1 [1]]. מינוי זה נעשה במקום המינוי המקורי, שכלל משיחה בשמן המשחה.

מינוי כהן גדול נעשה במקורו על ידי משיחת הכהן בשמן המשחה וכפי שנאמר בתורה: "והכהן הגדול מאחיו, אשר יוצק על ראשו שמן המשחה, ומילא את ידו ללבוש את הבגדים"^[2]. משיחה זו נעשתה כל יום במשך שבעה ימים. אמנם כבר מיד לאחר הפעם הראשונה הוא נחשב ככהן גדול^[3]

בסוף ימי בית ראשון נגנז שמן המשחה על ידי המלך יאשיהו, ומאותו זמן ואילך לא ניתן היה למנות כהן גדול על ידי משיחה בשמן. משכך נעשה מינויו בלבישת שמונה בגדי הכהן הגדול^[4]. כהן גדול שנתמנה בדרך זו נקרא "מרובה בגדים"^[5].

אמנם אף שבתורה נזכר שמינוי כהן גדול נעשה על ידי שמן המשחה, חז"ל דרשו מהפסוק ”ומלא את ידו ללבוש את הבגדים” (ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק י') שהמינוי יכול להתבצע גם באמצעות לבישת הבגדים^[6].

כתב הרמב"ם שמינוי כהן גדול צריך להיעשות על ידי בית דין של שבעים ואחד דיינים. ולכך לבישת בגדי הכהונה שעל ידם נעשה כהן גדול, צריכה להיעשות בפני בית זה. עוד כתב ברמב"ם שמינוי הכהן הגדול נעשה רק בשעות היום, כפי שנאמר לעניין משיחת הכהן "ביום המשח אותו", ולמדו חז"ל בהיקש שה"ה במינוי לבישת בגדים צריך להיעשות ביום דווקא^[7].

לכתחילה יש לכהן ללבוש את בגדי הכהונה בכל יום במשל שבעה ימים: הוא לובש ביום מינויו את שמונת בגדי הכהן הגדול לזמן מה ופושט אותם. ולמחרת, הוא חוזר ולובשם, כך במשך שבעה ימים (רמב"ם, כלי המקדש ד, יג, על פי יומא ה, א), דין זה למדו חז"ל מהפסוק "שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו" (שמות כט, ל). אמנם בדיעבד, גם אם לבישת הבגדים נעשתה רק פעם אחת, אפילו לזמן קצר, הכהן מתמנה לכהן גדול (רמב"ם, שם).

אמנם יש מהראושנים שכתבו שדברי חז"ל אלו שיש לכהן ללבוש לכתחילה את בגדי הכהונה במשך שבעה ימים, היינו רק לקראת עבודת יום הכיפורים, אך בשאר ימות השנה די בלבישת הבגדים פעם אחת^[8].

בתלמוד, דנה הגמרא בהתיכנות של מינוי כהן גדול ביום כיפור על ידי ריבוי בגדים, מאחר שביום כיפור עבודת הכהן הגדול נעשית על ידי בגדי לבן. צורך זה למינוי כהן גדול ביום כיפור, יכול להייוצר במקרה שנטמא הכהן גדול המשמש. מקרים מעין אלו מתוארים בתלמוד ירושלמי שם מסופר על 'בן אילם' מציפורין, ששימש ככהן גדול לאחר שאירע קרי לכהן הגדול ביום הכיפורים. עוד מסופר בירושלמי על קמחית שבנה שמעון נטמא בערב יום הכיפורים, ואחיו יהודה נכנס לכהן תחתיו^[9].

למעשה מסקנת הסוגיה ש"עבודתו מחנכתו" - ואין צורך שילבש שמונה בגדים לפני עבודתו. וכן נפסק ברמב"ם שאם יש צורך להחליף כהן גדול ביום הכיפורים, הכהן שנכנס תחתיו אינו צריך חינוך מיוחד, אלא מתחיל את העבודה מהמקום בו פסק הראשון, גם אם מדובר בעבודה בבגדי לבן^[10]

על אף שכהן גדול מרובה בבגדים נחשב ככהן גדול לכל דבר ועניין, אך בתלמוד למדו מלשון הפסוק שהם אינם דומים לגמרי:

ערך מורחב – פר הכהן המשיח

נאמר במשנה במסכת מגילה:

אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות

— משנה, מסכת מגילה, פרק א', משנה ט'

דין זה למדו חז"ל מלשון הפסוק: ”אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַיהוָה לְחַטָּאת” (ספר ויקרא, פרק ד', פסוק ג'). כהן משיח היינו כהן שנמשח בשמן המשחה.

• מת מצווה - כהן גדול שנמשח במשן המשחה וכהן גדול שנתמנה בריבוי בגדים, שמצאו שניהם מת מצווה, עדיף שהכהן המרובה בגדים יטמא למת^[11].
• פדיון שבויים - כהן גדול משיח ומרובה בבגדים שחבושים בבית האסורים, יש לפדות קודם את הכהן המשיח^[12].