ישראל יוזמת (באנגלית: Israeli Regional Initiative ובעבר, בשם "Israeli Peace Initiative") היא קבוצה א-מפלגתית[1][2] הפועלת לקידום יוזמה ישראלית למינוף האינטרסים המשותפים לישראל ולמדינות ערב הסוניות ליצירת ברית אזורית שמטרתה חיזוק ישראל מבחינה אסטרטגית, וכן השגת פתרון שתי המדינות בין ישראל לפלסטינים. הקבוצה מנהלת שיחות ומפגשים עם אישים בישראל, במדינות הערביות ובקהילה הבינלאומית על מנת לגבש הצעה ל'עסקת חבילה אזורית', ופועלת בקרב מקבלי ההחלטות בישראל לקידום תהליך מדיני אזורי[3][4].
רקע
סמלילן הקודם של הקבוצה והיוזמה, בו השם באנגלית הוא "Israeli Peace Initiative"
ב-6 באפריל 2011 הוצגה "יוזמת השלום הישראלית" על ידי תנועת "ישראל יוזמת" כמענה ליוזמת השלום הערבית ממרץ 2002[1]. התנועה הוקמה על ידי יובל רבין, בנו של ראש הממשלה יצחק רבין, קובי הוברמן, יעקב פרי (ראש שב"כ לשעבר), ואמנון ליפקין-שחק (רמטכ"ל וחבר הכנסת לשעבר)[5][6]. הצטרפו אליהם כ-50 מובילי דעת קהל מהמגזר העסקי, הביטחוני, האקדמי והחברתי, אשר חתמו על היוזמה. עד 2015 הצטרפו מעל ל-1,800 תומכים נוספים[7][3]. התנועה נרשמה כחברה לתועלת הציבור בשם "ישראל יוזמת בע"מ", ובין בעלי מניותיה יובל רבין, קובי הוברמן, יעקב פרי, אברהם ביגר, עקיבא אלדר ומרב מיכאלי[8].
היוזמה מדגישה את ההיבט הכלכלי כבסיס ליצירת שלום אזורי, בהובלת אנשי עסקים בכירים ובכירי מערכת הביטחון, כולל ראשי שב"כ, המוסד וצה"ל לשעבר. פעיליה ממוקמים משמאל לבנימין נתניהו במפה הפוליטית. קובי הוברמן, ממייסדי היוזמה, ציין כי המטרה היא לקדם "עסקת חבילה אזורית" שתכלול היפרדות הדרגתית מהפלסטינים לשתי מדינות, לצד שיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים עם מדינות האזור. בין מובילי יוזמת השלום הישראלית נמנים אנשי עסקים בכירים שראו במרכיב הכלכלי בסיס להתקדמות לשלום[9][10] , לצד בכירים במערכת הביטחון, בהם ראשי שב"כ, המוסד וצה"ל לשעבר. בין החותמים על היוזמה: עמי אילון, דני יתום, עמרם מצנע, משה שחל, איש העסקים עידן עופר, עליזה שנהר ועדינה בר-שלום, כלת פרס ישראל[8].
קובי הוברמן, ממייסדי הארגון והיזמה הצהיר:
אנחנו ב'ישראל יוזמת' מאמינים כי הבשילו התנאים לבצע מהלך היסטורי שיביא לאורך זמן ליצירת ברית אזורית ביננו לבין שכנותינו. אחרי עשרות פגישות שקיימנו עם מנהיגים מישראל וממדינות האזור, אנחנו בטוחים כי הגיעה העת לקדם 'עסקת חבילה אזורית' שתתבסס על משוואה חדשה – הגעה להיפרדות הדרגתית מהפלסטינים לשתי מדינות, תמורת הסכמי שיתוף-פעולה ביטחוניים וכלכליים עם מדינות האזור.
"יוזמת השלום הישראלית" שפרסמה הקבוצה ב-2011 היא תוכנית מדינית-ביטחונית-כלכלית עליה חתמו, וכן הציגו וקידמו אותה בכירים ממגוון רקעים :אנשי עסקים, אנשי ביטחון, דיפלומטים, אקדמאים ופעילים חברתיים בתגובה ליוזמת השלום הערבית[11][3][2]. עיקרי היוזמה:
דרישה מהפלסטינים הכרה בישראל כמדינה היהודית ומנגד התחייבות בשם הצד הישראלי להכיר בפלסטין כמדינת הפלסטינים. ההסכמה לקבל את הריבונות הפלסטינית היא בלעדית ליוזמה זו.
התייחסות לפליטים היהודים ולאלו הפלסטינים, ופירוט אפשרויות לפתרונות עבור הצד הפלסטיני. בעיית הפליטים היהודים הגרים במדינות ערב היא סוגיה כאובה עבור מדינת ישראל, אך היא מעולם לא הוזכרה באף הסכם אחר.
ציון נסיגה ישראלית מטריטוריות אך לא "נסיגה מלאה". ההתייחסות לנסיגה איננה זהה לזו של החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם אשר קבעה חד משמעית, על פי הגירסה האנגלית הקובעת, ובניגוד לגרסה הצרפתית, כי על ישראל לסגת משטחים, ולא מהשטחים, וזאת בכפוף לעקרון העליון שלכל מדינה יש זכות ל"גבולות מוכרים ובטוחים", וכי כל נסיגה היא חלק מתהליך מדיני שיעדו המוצהר הוא שלום מלא. מבחינה זו אין הבדל משמעותי בין 'יוזמת השלום הישראלית' לבין החלטה 242 שכן שתוכנית 'ישראל יוזמת' מכירה, ראשית, בצורך לערוך התאמות לגבול ומשלבת תיקונים מוסכמים, ובנוסף לכך, היא מפרטת לראשונה את הצעדים בהם יש לנקוט באופן מעשי על מנת להבטיח הצלחה בביצועה תוך שמירה על ביטחון אזורי. על פי התוכנית, גבולות פלסטין יהיו מבוססים על קווי 4 יוני 1967 עם תיקונים מוסכמים בהתאם לעקרונות הבאים: יצירת רצף טריטוריאלי בין חלקי המדינה הפלסטינית; חילופי שטחים ביחס של 1:1 (אשר לא יעלו על 7% משטח הגדה המערבית), תוך שקלול השטח הנדרש ליצירת המעבר הבטוח בין הגדה והרצועה, מעבר אשר יהיה תחת שליטה פלסטינית דה פקטו[11].
חלוקת ירושלים: השכונות היהודיות יהיו בריבונות יהודית והשכונות הערביות תחת ריבונות פלסטינית. כמו כן, בעיר העתיקה יונהגו הסדרים מיוחדים, אשר יבטיחו, בין השאר, כי הרובע היהודי והכותל המערבי יהיו בריבונות ישראלית.
הר הבית ללא ריבונות (או "בריבונות האל") ויונהגו בו הסדרים מיוחדים, לפיהם המקומות הקדושים לאסלאם ינוהלו על ידי הווקף המוסלמי. נכון ל-2015 מדובר בוקף הירדני. התוכנית אינה מפרטת איזה מהווקפים (הגופים האדמיניסטרטיבים המוסלמים) ינהל את הר הבית.
הקמת וועדת פיקוח ישראלית-בינלאומית לצורך מימוש הסדרים אלו.
זכות השיבה: מתן האפשרות לפליטים פלסטינים לשוב לבתיהם תתאפשר רק לבתים אשר יהיו בטריטוריה פלסטינית, כלומר בשטח שהועבר משליטה ישראלית לריבונות פלסטינית. היקף סמלי בלבד של פליטים חריגים יורשו לשוב לשטח שיוגדר ישראלי.
היזמה הישראלית לשלום כוללת התייחסות מפורטת בנוגע ליחסי ישראל עם סוריה ולבנון, על פיה הגבול בין ישראל לסוריה יתבסס על קווי 4 יוני 1967 והגבול עם לבנון על החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם וזאת בתנאי שתשרור יציבות פוליטית במדינות אלו והן יביעו מחויבות ליוזמה הערבית לשלום.
יוזמת 7 הנקודות לפריצת דרך מדינית
בנובמבר 2015 הגיעה ישראל יוזמת להסכמה עם נציגי הרשות הפלסטינית על הצעה ליצירת פריצת דרך מדינית המבוססת על משא ומתן אזורי.
בין מרכיבי ההצעה:
ישראל תצהיר על קבלת יוזמת השלום הערבית כמרכיב מרכזי במסגרת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.
כל הצדדים יסכימו להתנעת מנגנון משא ומתן אזורי הכולל:
ערוץ ישראלי-פלסטיני בו ידונו הפתרונות לסוגיות הליבה של הסכסוך.
ערוץ ישראלי-אזורי בו ידונו ישראל והמדינות הערביות על צעדי נורמליזציה מדינית וכלכלית בין ישראל לעולם הערבי.
ערוץ יישום הממוקד בשינוי המציאות בשטח על מנת לבנות אמון בין הצדדים.
המדינות הערביות והליגה הערבית תמלאנה תפקיד משמעותי בתמיכה בהחלטות הקשות אשר שני הצדדים צריכים לקבל.
אירועים פומביים
תמיכה והובלת עצרת רבין ה-19
העצרת המרכזית לציון 19 שנה להירצחו של ראש הממשלהיצחק רבין, נערכה בנובמבר 2014 בכיכר רבין בתל אביב. בעצרת השתתפו עשרות אלפי משתתפים[12]. את העצרת הובילה וארגנה התנועה "ישראל יוזמת" בראשות יובל רבין. העצרת עמדה בסימן קריאה לממשלה להציג יוזמת שלום אזורית תוך מינוף יוזמת השלום הערבית[13][14]. הנואם המרכזי של העצרת, הנשיא לשעבר שמעון פרס קרא "לקדש את דרכו של יצחק רבין – לוחם השלום הגדול". את הערב הנחתה יעל אבקסיס והופיעו הזמר אברהם טל, הזמרת קרולינה, ולהקות "דה אנג'לסי", הדג נחש, משינה ותיסלם.
השגריר המצרי, חאזם חיירת, בנאומו הפומבי הראשון מאז הכנסו לתפקיד הצהיר כי על ישראל והפלסטינים לפתוח במשא ומתן בהקדם, וכי מצרים תומכת בוועידת פריז ובמאמצים הבינלאומיים להגיע להסדר בין הצדדים. חיירת הדגיש כי "פתרון שתי המדינות הוא היחיד לסיום הסכסוך.. לא נשאר הרבה זמן ואין עוד חלופות". הוא הוסיף כי "היעדר התקווה לא רק חותר תחת היציבות האזורית והבין לאומית אלא, גם מעודד ארגונים קיצוניים, שמפיצים הרג ושנאה". לדבריו, הצעדים שישראל נוקטת בשטחי הפלסטינים עלולים לטרפד את התקווה לשלום. הוא רמז על סירובה של ישראל לשתף פעולה בנושא הגרעין ואמר כי "חוסר הרצון הפוליטי של גופים מסוימים היא זו שהובילה לכישלון ההבנות שהושגו בוועדה שהתקיימה בנושא בשנת 2012, וגם לניסיונות המאוחרים יותר בוועידת ה-NPT שהתקיימה בשנת 2015".[16] השגריר המצרי הזכיר בנאומו את קריאתו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי ב-17 במאי, לישראלים ולפלסטינים להגיע להסכם שלום שישים קץ לסכסוך. כשנשאל חיירת האם יש צורך בסיוע צד שלישי על מנת לגשר בין הצדדים או שיש ליצור ערוץ לשיחות ישירות, השיב כי שתי הדרכים רלוונטיות כל עוד יביאו לשלום אזורי. הוא הזכיר בהקשר זה את מוכנות הקהילה הבינלאומית לסייע.[17]
השגריר הירדני, וליד עבידאת, העביר בנאומו מסר דומה: "יש לנו תמיכה בינלאומית ותמיכה אזורית. אנחנו בירדן, כמו גם במדינות ערב, סבורים שהיוזמה הערבית לשלום עומדת מעל כל היוזמות האחרות, כשאנחנו מדברים על התקדמות אזורית. הרעיון של שלום כולל וביטחון כולל לא נתמך רק על ידי מדינות ערב, אלא על ידי איחוד המדינות האסלאמיות. אנחנו מדברים על 58 מדינות" הוא הדגיש כי "יוזמת השלום הערבית היא היוזמה העיקרית לשלום אזורי, שלום מלא וביטחון מלא...מה ישראל יכולה לבקש יותר?" הוא המשיך ושאל "האם אנחנו צריכים לראות עוד מלחמה? בירדן אנחנו לא רוצים לראות את זה. שלום הוא הכרחי ולא יכול להיבנות רק על ידי משא ומתן ישיר, לכן אנחנו תומכים גם ביוזמה הצרפתית".[18]
סגן יו"ר הוועדה המקשרת של אש"ף לחברה הישראלית, אליאס זנאנירי, האשים בנאומו את ממשלת ישראל במצבו העגום של המשא ומתן עם הצד הפלסטיני. "אני יודע שממשלת ישראל לא פרטנר, אבל יש לה אפשרות לעשות את זה, כי מנחם בגין עשה את זה. אם בגין עשה, למה לא נתניהו?" זאנירי הוסיף כי "אין לנו את המותרות להחמיץ עוד הזדמנות..האתגר המרכזי הוא איך לצאת מהמבוי הסתום.. אנחנו חיים את השניות האחרונות של ההזדמנות האחרונה. מחר עלול להיות מאוחר מדי".[19][20]
בכנס נשא דברים השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, שהתפטר לאחר הדחת יעלון ממשרד הביטחון. בנאומו מתח ביקורת על נתניהו ועל אבו מאזן בהיעדר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני: "העמים זקוקים למנהיגים אמיתיים". הוא הרחיב בדבריו: "יש לנו בעיה של מנהיגים. העמים רוצים שלום, המנהיגים לא. בירושלים האנשים מסתדרים, חיים ביחד עם כל המתח הזה. העמים זקוקים למנהיגים אמיתיים, שיעשו הסברה שלצד השני יש נקודת מבט משלו והיא לגיטימית. לדעתי לשני הצדדים אין מנהיגים כאלו", אמר גבאי.[21]
מוקדם יותר בכנס התייחס יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, ליוזמה הערבית. "עצם הרעיון שקבוצה של מדינות ערב מתונות מוכנות להיכנס לתהליך מדיני עם ישראל באמצעות יוזמה אזורית הוא הזדמנות ייחודית", אמר, וכן התייחס לתפקיד החשוב של הנשיא המצרי, עבד אל פתח אל-סיסי, ב"הרגעת האזור ובבלימת כוחות רדיקליים".
בכנס השתתף גם חבר הכנסת יעקב פרי ממפלגת "יש עתיד", אשר הכריז כי "הגיע הזמן להתחיל לקחת יוזמה, ולהפסיק רק להגיב מתוך הידחקות לפינה. על ממשלת ישראל לפעול מתוך הבנה כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו מתקיים בחלל ריק וכי פתרון הוא אינטרס ישראלי".[22]
מושב "ישראל יוזמת" בוועידת ישראל לעסקים של העיתון "גלובס"
ב-12 בדצמבר 2016, קיימה ישראל יוזמת מושב בוועידת ישראל לעסקים של העיתון "גלובס". במושב השתתפו אליאס זנאנירי, סגן ראש הוועדה הפלסטינית לקשר עם הציבור הישראלי, וא'אל שעייב, הנספח הכלכלי המצרי, ריאד אל חורי, כלכלן וחוקר ירדני ויורם גבאי, כלכלן ויו"ר "פעילים".
קובי הוברמן, ממובילי הקבוצה, הציג את ההזדמנות האזורית שישראל יוזמת מזהה:
לנוכח האיום הדתי השיעי ושל דאע"ש, יש מדינות שרואות בישראל פתרון לאיומים ולא הבעיה במזרח התיכון. אנחנו מציעים עסקת חבילה אזורית שוויונית. נוותר לפלסטינים - אבל נקבל תמורה מארצות ערב. יתרונות עסקת החבילה אף פעם לא נמדדו כמותית, והפעם אנחנו מדדנו אותה עם הצוות שלנו: אנחנו מציגים עבודה שלפיה עסקת חבילה תגדיל את התוצר ב-54 מיליארד דולר, והלחימה המשותפת בטרור תרתיע את איראן - והעוצמה של ישראל תתחזק, ביטחונית וכלכלית
