ישראל בנימין לבנר
Израиль Беньямин Левнер

לידה	אוגוסט 1862 טרודיליובובקה, אוקראינה
פטירה	דצמבר 1916 (בגיל 54)
שפות היצירה	עברית, רוסית

ישראל בנימין לֶבנֶר (נכתב גם ליונר, ליוונר; בכתיב יידי: לעוונער; ברוסית: Израиль Беньямин Левнер; אב תרכ"ב, אוגוסט 1862, טרודיליובובקה, פלך יקטרינוסלב, רוסיה – כסלו תרע"ז, דצמבר 1916, לוגנסק, רוסיה) היה מחנך עברי, מחבר ספרי לימוד ומקראות, סופר ילדים ונוער, מתרגם, מעבד ועורך עיתוני ילדים, ורב מטעם בלוגנסק.

ישראל בנימין בן ר' משה לבנר נולד בקיץ 1862 בטרודיליובובקה, מושבה יהודית בפלך יקטרינוסלב שבדרום רוסיה. למד בישיבת זלטופול ומאוחר יותר למד לימודי חול וב-1881 הוסמך להוראה. נסע לסיביר והקים בית ספר עברי בטאקמאן^{[דרושה הבהרה]}. החל משנת 1885 לימד ביקטרינוסלב. החל לפרסם ב"המליץ" סדרות מאמרים שעסקו בענייני חינוך וכאלה שתיארו את ההווי היהודי של הקהילות שבהן ביקר בין השנים 1883–1885.

בשנת תרנ"ב פרסם בוורשה ספר לימוד בשם "רע הילדים", שמשך תשומת לב רבה, וזכה מיד לתפוצה גדולה בכמה מהדורות. מאז כתב, עיבד ותרגם בעיקר ספרות ילדים ונוער. המו"ל בן-אביגדור מהוצאת תושיה זימן אותו להוצאת הספרים שלו, שם הוציא לאור סדרה של ספרוני סיפורים לילדים בשם "ביבליותיקה לילדים".

הספר שמשך תשומת לב רבה ביותר הוא כל אגדות ישראל, שבו סיפר וסידר לפי סדר כרונולוגי את אגדות חז"ל בלשון מקראית. הספר יצא במהדורות רבות ותורגם לשפות אחרות. בשנים תרס"ה עד תרס"ו ערך את השבועון המצויר לילדים "החיים והטבע" שיצא ליד היומון "הזמן". בשבועון זה השתתפו מהבולטים שבמשוררים והמספרים העבריים באותם ימים. עם הפסקת העיתון עזב את וילנה ועבר ללוגנסק שבאוקראינה, שם התמנה לרב מטעם הממשלה. שם הוציא לאור וערך את עיתון הילדים "הפרחים" משנת 1907 (תרס"ח) ועד שחדל לצאת לאור ב-1914 (תרע"ד), בסמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. לעיתון "הפרחים" כתבו בין השאר פסח בן-עמרם, אברהם שוער, לוין קיפניס ואחרים.

• משפטי יי: שני ספורים לנערי בני ישראל, אודסה: סטרעמאָווסקי, תרנ"ה. (סיפורי ילדים) (ספרון)
• ארץ הפלאות; ישועת יי, אודסה: דפוס מ"א בעלינסאָן ('עולם קטן'), תרנ"ו 1895. (סיפורי ילדים) (ספרון)
• הברקת; אשר ועני: ספורים מקוריים מאת י"ב ליונר, ורשה: תושיה (דפוס האחים שולדבערג), תרנ"ז 1897. (סיפורי ילדים) (ספרון)
• צחוק שפתים: ספור אגדה לילדים, ורשה: תושיה, תרס"ג. (סיפור לילדים)
• פסת ניר: מספורי אחד הנודדים ברומיניה, קרקוב: יוסף פישער, תרס"ג. (סיפור לילדים) (ספרון)
• גבה מעל גבה (משל); ב. המנדרין והבגדיחן (בדיחה), ורשה: תושיה, תרס"ג. (סיפורי ילדים) (ספרון)
• בן-ציון: ספור מחי ילדי ישראל ברומניה, קרקוב: דפוס פושער, תרס"ג. (ספרון)
• שיחת שני שברי זכוכית: ספור, ורשה: תושיה ('ביבליותיקה לנערים'), תרס"ד. (סיפור לילדים) (ספרון)
• שבבים: ספור, ורשה: תושיה ('בכורים: ביבליותיקה לבני הנעורים'), תרס"ז. (סיפור לילדים) (ספרון)
• גשר הניר: אגדה לפסח: מֻקדשת להרב יעקב ב"ר ישעיהו מזא"ה, לוגנסק: דפוס י’ זיטומירסקי, [תר"ע לערך]. (סיפור לילדים) (ספרון)
• בר כוכבא: ספור היסטורי מימי הריסות ביתר, ורשה: ברקאי, תרפ"ג. (סיפור לילדים) (הדפסה נוספת: תל אביב: יזרעאל, תשי"א.)

• רע הילדים: חבר לתועלת ילדי ישראל מאת ישראל בנימין ב"ר משה לעוונער, ורשה: האחים שולדבערג, תרנ"ב. (מקראה ללימוד עברית) (ראתה אור במהדורות נוספות) ("מיטב אגדות לילדים ולנוער, לעשרת הדברות ולחגים")^[1]
• המוהיקני האחרון: על ידי קופפר; מקצר ונערך למען בני הנעורים על ידי י"ב ליונר, ורשה: תושיה, תרנ"ז 1896. (לילדים)
• ויקטור הוגאָ, מלחמת אחים; מתֻרגם על ידי י"ב לבנר, ורשה: תושיה, תרנ"ו.
  • מלחמת אחים: על פי ויקטור הוגא; מתרגם על ידי י"ב ליונר, ורשה: תושיה, 1898. (עיבוד)
• ר’ גוסטפסון, הרועה ובת המלך: שיחה לילדים; תרגום - י"ב ליוונר, ורשה: הוצאת תושיה; האחים שולדבערג ושותפם, תרנ"ו. (לילדים) (ספרון)
• פרעה מלך מצרים (רעמסס השני): ספור היסטורי מאת ד’ ספירל; בלב ים (בעקבות המדרש); תרגום: י"ב ליונר, ורשה: תושיה, תרנ"ז. (לילדים) (ספרון)
• ר’ גוסטפסון, א. המלך אשר שנתו נגזלה; ב. פרחי ששון: שיחות לילדים; תרגום: י"ב ליוונר, ורשה: הוצאת תושיה (האחים שולדבערג ושו’), תרנ"ז. (לילדים) (ספרון)
• רחוב הזהב: אגדה: בעקבות ל’ ויזל; כתוב ביד י"ב ליונר, ורשה: תושיה, תרנ"ח. (לילדים) (ספרון)
• עֹשר ואֹשר, גדול העלילה: אגדות ערביות; מתֻרגמות על ידי י"ב ליונר, ורשה: תושיה, תרנ"ח. (לילדים)
• כל אגדות ישראל: ... מן בריאת העולם עד העת החדשה, ערוכות על פי המקורים הראשונים וכתובות בלשון המקרא בסדר הזמנים; מאת ישראל בנימין לבנר, 2 כרכים, פייטרקוב: דפוס ש’ בעלכאטאווסקי, תרנ"ח–תר"ס. (ראה אור במספר מהדורות נוספת; החל ב-1956 ראו אור מספר מהדורות בישראל.)
• גמול ישרים, או, רחוב מיזל: הרמב"ם והעלם האלם. בעקבות הסופר ל’ ויזל; מאת י"ב ליונר, ורשה: תושיה, תרנ"ח. (לילדים)
• וילהלם האוף, הכליף החסידה: אגדה; תרגום: י"ב ליונר, ורשה: תושיה, תרנ"ח. (לילדים) (ספרון)
• מיגון לשמחה: על פי כריסטוף שמידט; מקצר ונערך לילדים על ידי י"ב לבנר, 2 כרכים, ורשה: תושיה, תרנ"ט. (לילדים)
• האח העור, או מאפלה לאורה: ספור על פי גרן; מאת י"ב לבנר, פייטרקוב: תושיה, תרנ"ט 1899. (לילדים)
• ידידנו: מכיל בקרבו דבר פרשת כל החגים והצומות והתפִלות היותר נחוצות לילדים המתחילים להתפלל ומתרגם בשפת רוסיה, ורשה: תושיה, תר"ס.
• שמעון הצדיק; יוסי בן יועזר: (מאגדות ישראל), פייטרקוב: תושיה, תרס"ה 1904. (סיפורי ילדים) (ספרון)
• ימי הפורים: (מאגדות ישראל), פייטרקוב: תושיה, תרס"ה 1904. (לילדים)
• י"ב לבנר (עורך), חסד וצדקה: ספורים קטנים על דבר אנשים גדולים (על פי התלמוד והמדרשים), וילנה: דפוס ראזענקרנץ ושריפטזעטצער, תרס"ה. (סיפורי ילדים) (ספרון)
• שֻלחן ערוך: יכיל דיני ישראל ומנהגיו לכל ימי השנה מקצר ונערך לבתי הספר והחדרים עם נוספות "חסד וצדקה", וילנה: דפוס רוזענקראנץ, תרס"ו. (הופיע בהדפסות ומהדורות רבות נוספות)
• יהודה שטיינברג וי"ב לבנר, חירסתומתיה: ספר מקרא ולמוד לחדרים, לבתי ספר ולבית, מהדורה ג מתוקנת^{[דרושה הבהרה]}, וילנה: דפוס רוזנקרנץ ושריפטזטצר, תרס"ח–תרס"ט. (מקראה) (הופיעה במהדורות נוספות)
• עין יעקב לבני הנעורים: קבץ מבחר האגדות שבספר עין יעקב עם באור קצר וברור; נסדר ונערך על ידי י"ב לבנר, ורשה: תושיה, תרס"ט. (ראה אור בהדפסות ומהדורות רבות נוספות)
• צרור פרחים: שי לחותמי הפרחים: א. נר יי; ב. פרחי סיני; ג. שתי תורות, הוספה ל"הפרחים", גיליון 17, שבועות תרע"ג (לוגאנסק: דפוס י’ זיטומירסקי, תרע"ג). (סיפורי ילדים) (ספרון)

כינוס סיפוריו:

• י"ב לבנר, ספורים לילדים, 2 כרכים, [ירושלים?]: חברת הוצאת ספרים לנוער, תשכ"ז. (כרך א: האח העור; מלחמת אחים; גמול ישרים; הרמב"ם והעלם האלם; פרעה מלך מצרים; רחוב הזהב. כרך ב: משפטי ה’; ארץ הפלאות; גבה מעל גבה; שיחות שני שברי זכוכית; הכליף החסידה; צחוק שפתיים)

• גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים (מרחביה: ספרית פועלים, תשכ"ה–תשכ"ז), עמ' 170–171.
• אוריאל אופק, 'שלושה שכתבו לילדים: מאה שנה להולדתם של י"ב לבנר, יהודה גור ויהודה שטיינברג', מאזנים טז, 2 (1963), 137–141. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• לאה חובב, 'דרכו של ישראל בנימין לבנר בעיבוד אגדות חז"ל לילדים', דרך אגדה ב (תשנ"ט), 123–140.
• צפי זבה-אלרון, זיכרונות חדשים: אסופות האגדה ועיצובו של קנון עברי מודרני, יד יצחק בן צבי, תשע"ז, עמ' 131–162

• ישראל בנימין לבנר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת הפרסומים של ישראל בנימין לבנר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי ישראל בנימין לבנר בפרויקט בן-יהודה
• עדינה בר-אל, כל התפתחות עיתונות הילדים בגולה, באתר הספרייה הלאומית
• אליהו הכהן, עלון עיתונות הילדים העברית, באתר התאחדות בולאי ישראל
• ש. בערמאנן, חנוך לנער, הצפירה, 16 באוקטובר 1896 (ביקורת)
• בן-ציון אייזנשטט, ר' ישראל בנימין לעוונער, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמודים 36–37, באתר היברובוקס
• מרדכי ליפסון, סופר צנוע, העברי, 15 בדצמבר 1916
• אליהו הכהן, 'הפרחים' של לוגנסק: אבן דרך נשכחת בתולדות עיתונות הילדים העברית, בבלוג "עונג שבת", 13 במאי 2022
• ישראל בנימין לבנר (1862-1916), דף שער בספרייה הלאומית
• ישראל בנימין לבנר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

• מצב ההשכלה בין הקולוניסתים בפלך יעקאטערינאסלאוו, המליץ, 9 ביוני 1884
• על דבר העברים, עובדי האדמה בפלך יעקאטערינאסלאוו, המליץ, 14 ביולי 1884
• מצב החנוך בפלך טאווריא, המליץ, 19 בספטמבר 1884
• על דבר בתי הספר והחדרים לעברים בפלך טבריא, המליץ, 16 בנובמבר 1885
• ספרי החנוך והיהודים, המליץ, 18 בנובמבר 1888
• הספרות וחקי הלשון, המליץ, 19 במאי 1889