רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה (ה'תקל"ה[1] - כ"א בטבת ה'תקע"ד) בנו של רבי משולם זושא מאניפולי, היה רב ואדמו"ר חסידי בעיר צ'רני-אוסטראה.
קורות חייו
נולד באניפולי שבאוקראינה לרבי זושא מאניפולי, והענדיל, אשתו מהזיווג השני.
נישא לרבנית ציזיא חנה בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, לאחר נישואיו עבר להתגורר בעיר חמיו צ'רני-אוסטראה. הוא כינה את משפחתו מז"ל על שם אביו בראשי תיבות: משולם זושא בן ליפא.
בשנת ה'תק"נ לאחר עליית חמיו לארץ ישראל מונה לממלא מקומו ברבנות העיר ובאדמו"רות. בשנת ה'תקנ"ד הדפיס מחדש את ספרו של דודו רבי אלימלך מליז'נסק - נועם אלימלך, עם הסכמת אביו[2]. בהקדמת ספרו של אביו מנורת זהב שנכתבה על ידי נכדו בשלהי המאה ה-19, מובא כי אביו, רבי זושא, טען כי נשמתו הועברה אליו מנשמת חזקיהו מלך יהודה.
נפטר בכ"א בטבת ה'תקע"ד בגיל 42 ונטמן בעירו צ'רני-אוסטראה. לאחר פטירתו מילאה אשתו ציזיא חנה את מקומו באדמו"רות, ובנו רבי פנחס מילא את מקומו ברבנות העיר צ'רני אוסטראה[3].
תורותיו ותולדותיו נדפסו בקונטרס "נזר ישראל ועטרת אברהם" שבספר "תקיפא דארעא ישראל". בין תלמידיו היה רבי לייבוש מאושיצא.
צאצאיו
לרבי ישראל אברהם היו ארבעה בנים ובת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מתוך רישומי מפקד אוכלוסין שנערכה באניפולי בשנת תקנ"ה
- ^ יצחק אלפסי, טרקליני החסידות, כרך א, מכון "טרקליני החסידות", עמ' 287
- ^ המידע מתוך ההקדמה לספר "מנורת זהב" עמ' י' - י"ד.
