הרב ישעיה דיין (8 באוגוסט 1833 - 11 בספטמבר 1903) היה דיין, רב, פוסק ומגדולי חכמי ארם צובא.
ביוגרפיה
נולד בארם צובא בכ"ג באב ה'תקצ"ג - 8 באוגוסט 1833 לרב מרדכי הדיין.
בשנת ה'תר"ז 1847 נפטר אביו, והוא עבר לגור אצל אחיו הבכור הרב ידידיה הדיין. למד תורה מפי חכם מרדכי עבאדי[1].
אחר שנפטר אחיו הגדול, התמנה לדיין במקומו, והשיב בכתב למאות שאלות בהלכה, ובגיל שלושים כבר הוציא את ספרו הראשון 'אמרי נועם' ובו תשובות לשאלות שנשאל בהלכה.
הרב דיין שימש כמוהל ברחבי ארם צובא, ונהג לרשום את כל הנימולים בפנקס שהתפרסם לימים כ'ספר המילות של ארם צובא' וסייע רבות בהבנת הייחוסים וענפי המשפחות בקהילה היהודית בעיר[2]. הקים בית דפוס בעיר ליבורנו באיטליה, בו הדפיס חלק מספריו[1].
נפטר בי"ט באלול ה'תרס"ג - 11 בספטמבר 1903 ממגפת הכולרה[3], ונטמן ב'מערת הצדיקים' שליד בית הכנסת הגדול בחלב.
משפחתו
אחיו רבי משה דיין שימש כמוהל גם הוא, ורשם יחד איתו את פנקס הבריתות.
בנו הרב יצחק המשיך אחריו בתפקידו כמוהל, ובתיעוד הנימולים בפנקס הבריתות[2].
חתנו הוא הרב עזרא עבאדי-שעיו - ראש אב בית דין ארם צובא, אשר כונה 'שעיו' על שמו.
ספריו
- אמרי נעם - שו"ת בהלכה וחידושים בגמרא
- זה כתב ידי - שו"ת וחידושים על השולחן ערוך
- חזון ישעיה - חידושים ופירושים על ספר התנ"ך
מתלמידיו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
