הרב עזרא עבאדי שעיו[1] (ה'תר"ל, 1870 - ד' בשבט ה'תרצ"ט, 24 בינואר 1939) היה רב, פוסק הלכה ואב בית הדין הגדול בארם צובא.
ביוגרפיה
נולד בחלב בשנת ה'תר"ל - 1870, לחכם יוסף שעיו ולאמו מזל.
למד אצל רבי יעקב אלפייה ואצל רבי אברהם ענתיבי[דרושה הבהרה][2], ובהמשך אצל הרב ישעיה דיין והרב ניסים לופס.
בשנת ה'תרנ"ה נישא לפרידה, בתו של מורו ורבו רבי ישעיה דיין, ומכך נבע כינוי 'שעיו', דהיינו 'חתנו של ישעיה'[3].
בחלוף השנים גאונותו התפרסמה ברחבי ארם צובא לצד בקיאותו בנגלה ובנסתר, ובשנת ה'תרנ"ח התמנה לאב בית הדין הגדול בחלב, לצד רבי משה עזרא מזרחי ורבי עזרא חמוי חבאז, שהיו מבוגרים ממנו.
זכה להעמיד תלמידים רבים שלמדו ממנו את שיטת "העיון החלבי" - שיטת לימוד תלמוד בעיון עמוק בפשט הסוגיה, ודיוק בטקסט התלמודי עם התמקדות ברש"י ובתוספות ופחות בפלפול.
הרב עזרא עבאדי-שעיו נקרא בארם-צובה "רב רבנן". זהו כינוי לרב של חכמים, היות שכמעט כל חכמי ארם-צובה באותו הדור למדו תורה מפיו.
בשנת ה'תרס"ט - 1908 נפטרה אשתו, והוא נישא בשנית ללאה חוסני[3].
בשנת ה'תרצ"ה - 1935 עלה לארץ ישראל עם כמה עשרות משפחות נוספות מחלב, וקבע את מקומו בשכונת הבוכרים בירושלים.
נפטר בד' בשבט ה'תרצ"ט - 24 בינואר 1939, ונטמן בהר הזיתים.
שנה לאחר מכן, בכ"ו באדר א' ת"ש - שנת 1940 נפטר בנו משה שעיו, ונטמן אף הוא בהר הזיתים בסמוך לאביו.
בנו האחר הוא רבי יוסף שעיו ממקובלי יישבת פורת יוסף[2], ונכדו הוא רבי עזרא שעיו - מראשי ישיבת פורת יוסף.
בשנת תשכ"ב 1972 יצאו לאור כתביו על ידי בנו הרב יוסף, בספר "שערי עזרא"[4], ויצא לאור שוב בשנת תשס"ב על ידי נינו רחמים שעיו.
מתלמידיו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
