ירח גלטר

לידה	1946 (בן 78 בערך) רדאוץ, רומניה
מדינה	ישראל
השכלה	סוציולוגיה
עיסוק	בכיר בחברה למתנ"סים
מפלגה	המפד"ל, "למען ירוחם"
ראש ועדה קרואה של מועצה מקומית ירוחם 1979–1983 (כ־4 שנים) → חיים אביסרור ברוך אלמקייס ←
פעיל סטודנטיאלי, מנהל מוסדות חינוך, מגשר

ירחמיאל (ירח) גלטר (נולד ב-1946) הוא איש חינוך ישראלי, שכיהן כראש ועדה קרואה במועצה המקומית ירוחם, בשנים 1979–1983.

גלטר נולד בעיר רדאוץ שברומניה ב־1946 וגדל בבני ברק. שירת כלוחם בגדוד 50 של הנחל המוצנח^[1]. הוא למד לתואר ראשון סוציולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן והיה שם פעיל באגודת הסטודנטים^[2] ורכז התרבות שלה. כיוון שהיה איש הציונות הדתית, הוא עסק בארגון אירועים שקשורים לקבוצות סטודנטים דתיות^[3]. בשנים 1968–1970 עבד כמנהל בגשר. בשנים 1970–1971 היה עוזר אישי לסגן שר החינוך אבנר חי שאקי. לתואר שני, למד חינוך ופילוסופיה יהודית ב- JTS בניו יורק, ושימש גם שליח הסוכנות היהודית - מחלקת הנוער והחלוץ בארגון הסטודנטים יבנה.

לאחר שחזר מניו יורק, השתקע בירוחם, ניהל את המתנ"ס המקומי ארבע שנים, והיה לתקופה קצרה גם עובד עירייה בכיר. כשהתמנה לתפקיד במטה החברה למתנ"סים כאחראי על לימודי יהדות עזב את ירוחם לשנה.

באוגוסט 1979, מונה גלטר לראש ועדה קרואה בירוחם, לאחר ששר הפנים, יוסף בורג, הפסיק את כהונתו של ראש המועצה הנבחר, חיים אביסרור, איש המערך ופיזר את מליאת המועצה^[4].

גלטר הוציא את קופת העיירה ממצבה הקשה, שיפר מאוד את מצבה הכלכלי של העיר בכלל, ומיתן את מאזן ההגירה השלילי של העיר^[5]. שלושה גורמים סייעו לגלטר בעבודת שיקום העיירה. ראשית, כראש ועדה קרואה וכתושב חדש יחסית בעיירה, לא הייתה לו שום מחויבות לשום קבוצה של תושבים בה. שנית, בסיסי צה"ל הועתקו בתקופתו מחצי האי סיני אל הנגב, בשל הנסיגה מהנגב, כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים, והעיירה החלה לספק שירותים לבסיסים. שלישית, ממשלת ישראל החלה ב"פרויקט שיקום שכונות", שנועד לעזור לשכונות מצוקה רבות, ברחבי המדינה להשתקם. גלטר פעל רבות לשיפור תדמיתה של העיירה^[6]

כבר בשנה הראשונה למינוי הוועדה הקרואה, היא קיצצה את כוח האדם של המועצה בשישה אחוזים. עובדים חדשים החלו להתקבל למועצה רק אם הצליחו באבחון פסיכומטרי שערך מכון חיצוני. עובדים ותיקים רבים נשלחו להשתלמויות מקצועיות. הוועדה גם שיפרה את התשתיות בעיירה. מערכות הביוב והמים תוקנו. הוקמו גנים ציבוריים, נוספו מיזמי בנייה ציבורית, נוספו מוסדות חינוך ותרבות, ותוכננו תוכניות מתאר ותוכניות לשימור מבנים. בתקופת גלטר נפתח בעיירה, לראשונה, בית ספר תיכון, והתלמידים לא נאלצו יותר ללמוד מחוץ לעיר^[7].

חלק ממלחמתו של גלטר למען חוק וסדר בעיירה היה נגד נהגי צה"ל, עברייני תנועה. בחלק מהמקרים הם אפילו הרסו את כבישי ומדרכות העיירה בנסיעה עליהם על רכב זחלי^[8]. גלטר עודד את צעירי ירוחם לצאת ללימודים אקדמיים (מחוץ לעיירה) בעזרת מלגות^[9]. הוא דרש מהממשלה לתקן את כביש הנפט, שהיה סגור כבר שמונה שנים, וקיצר את הדרך בין ירוחם לבין מפעלי נאות חובב - דבר שאיפשר פרנסה לתושבי ירוחם. לדעת גלטר, שיפוץ כביש הנפט היה חשוב גם משום שהכביש אפשר גישה מהירה בין ירוחם לדימונה, וניידות תעסוקתית בין שתי העיירות^[10]. הממשלה החלה בשיפוץ הכביש בשנת 1980.

גלטר מינה מבקר למועצה (לפני שהחוק חייב זאת), גילה אי סדרים כספיים במועצה הדתית המקומית והפסיק להזרים לה כספים, בדרישה שתתקן את המעוות. כתוצאה מזה התפטרו עובדי המועצה הדתית ותושבי ירוחם נאלצו לחפור את קברי יקיריהם בכוחות עצמם^[11]. בסופו של דבר, חזרו אנשי המועצה הדתית לעבודתם והמשיכו באי הסדרים. כאיש הציונות הדתית, גלטר פעל להכנסת הדת והציונות לקונצנזוס. במהלך עבודתו, נאלץ גלטר לעמוד באיומים אלימים, מצד מי שרצו תקציבים גדולים יותר או יחס מועדף אחר מהמועצה^[12]. גלטר פעל גם להקמת מוזיאון בירוחם, ללא הצלחה^[13].

כשסיים גלטר את תפקידו כראש ועדה קרואה בירוחם, הוא התמודד בבחירות המוניציפליות שלה, בשאיפה להמשיך בעבודתו, אך הפעם כנבחר ציבור. לצורך זה, גלטר הקים רשימה עצמאית, וקרא לה "למען ירוחם". אולם הוא הפסיד את הבחירות למועמד המערך, ברוך אלמקייס^[14], בסיבוב ההצבעה השני^[15]. גלטר קיבל בבחירות שני מושבים במליאת המועצה.

בהמשך שנות השמונים, גלטר שימש כעובד מדינה בכיר, בתחום החינוך הדתי. ב-2005 וב-2008 הוא מונה לנציג ציבור (מעסיקים) בבית הדין לעבודה בתל אביב^[16][17] כיום הוא משמש כמגשר וחבר ועדות רשות של עיריית מודיעין-מכבים-רעות.

• בשביל כבוד צריך לעבוד - מאגר סיפורים מאת גילה וירח גלטר, הוצאת רכס
• הוו מתונים הדין - מסכת אבות א', משנה א', הגיגים ומחשבות, מרס 2016, דפוס המעתיק א. דגני
• חגיגה בגופו של האדם - הוצאה פרטית
• המגשר הרצוי - "מומחה גישורי" או עו"ד-מומחה שהוא גם מגשר, "פסק דין" - אתר המשפט הישראלי, 03 אפריל 2001
• שניים - שני חברים, שתי משפחות, שלושה דורות - הוצאת סטימצקי, יולי 2022

• ירוחם שם של מקום: סיפורו של ירח גלטר, מאת דורי טבצ'ניקוב - הוצאת מודן, 1987
• תוכנית הבית האינטרנטי - פרוטוקול 365 מישיבת ועדת החינוך של הכנסת, 5 בדצמבר 2001

• ירח גלטר באתר "ישראל נגלית לעין"
• עדיין מצפות לעידן החדש, עם העתקת הבסיסים לנגב, שלמה גבעון, מעריב, יום שני, אוקטובר 19, 1981; עמוד 27 - ריאיון עם מספר אישים, ביניהם ירח גלטר
• אלישיב רייכנר, ‏"ההומור עוזר לי בהתמודדות עם הפרקינסון", בעיתון מקור ראשון, 7 ביוני 2020
• ירח גלטר (1946-), דף שער בספרייה הלאומית