ירוסלב איבשקייביץ'
Jarosław Iwaszkiewicz |
לידה |
20 בפברואר 1894 Kal'nyk, אוקראינה |
---|
פטירה |
2 במרץ 1980 (בגיל 86) ורשה, רפובליקת פולין |
---|
מדינה |
פולין |
---|
שם עט |
Eleuter |
---|
מקום לימודים |
אוניברסיטת קייב |
---|
שפות היצירה |
פולנית |
---|
סוגה |
רומן, שירה, דרמה |
---|
בן או בת זוג |
|
---|
צאצאים |
מריה איבשקייביץ' |
---|
פרסים והוקרה |
- חסיד אומות העולם (22 בינואר 1988)
- מסדר הבונים של הרפובליקה העממית הפולנית (1954)
- For services to the city of Gdańsk (1960)
- פרס לנין לשלום (1970)
- מסדר נס העבודה, דרגה ראשונה
- צלב ההצטיינות המוזהב
- מדליית יום העצמאות ה-10 של פולין העממית
- מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה
- זרי דפנה אקדמיים מוזהבים
- הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה
- עיטור הידידות בין העמים
|
---|
|
ירוסלב איבשקייביץ' (בפולנית: Jarosław Leon Iwaszkiewicz, שם העט: Eleuter; 20 בפברואר 1894, גוברניית קייב – 2 במרץ 1980, ורשה) היה סופר, מחזאי, משורר ומתרגם פולני וחסיד אומות העולם, בעלה של הסופרת אנה איבשקייביץ'.
ביוגרפיה
ירוסלב איבשקייביץ' נולד בכפר בסביבת קייב, אז חלק של האימפריה הרוסית. לאחר שאביו נפטר המשפחה התגוררה בוורשה בשנים 1902–1904 ואז חזרה לקייב. הוא סיים את בית הספר בשנת 1912 והחל ללמוד משפטים באוניברסיטת קייב. בשנת 1914 הוא נסעה לסיציליה ולצפון אפריקה ביחד עם חברו קרול שימנובסקי. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע איבשקייביץ' לוורשה. הוא החל לכתוב שירה והתקרב למשוררים הצעירים של העיר, כמו יוליאן טובים. הוא פרסם מספר יצירות בעיתונות הפולנית. בשנת 1927 החל איבשקייביץ' לעבוד במשרד החוץ ונשלח לקופנהגן ולבריסל. עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא חזר לפולין. בשנת 1936 הוא קיבל פרס ספרותי מטעם האקדמיה הפולנית.
בזמן מלחמת העולם השנייה היה איבשקייביץ' פעיל במסגרת מדינת המחתרת הפולנית. הוא ואשתו הסתירו בווילה שהייתה בבעלותם פולנים ויהודים שנרדפו בידי השלטונות הנאצים.
לאחר סיום המלחמה והקמת הרפובליקה העממית הפולנית העצמאית שימש איבשקייביץ' כיושב ראש איגוד הסופרים הפולנים במהלך שלוש תקופות – 1945–1946, 1947-1949 ו-1959–1980. בנוסף לכך הוא היה המנהל הספרותי של תיאטרון פולני בוורשה והעורך הראשי של הירחון הספרותי "Twórczość".
החל משנת 1951 ועד מותו היה חבר הפרלמנט הפולני. בהיותו מקורב לשלטון, זכה ב"עיטור בוני הרפובליקה" מטעם ממשלת פולין בשנת 1954, ובשנת 1970 בפרס לנין לשלום מטעם ברית המועצות. בשנת 1974 הוענק לו "עיטור הפולין המחודשת".
במהלך הקריירה הספרותית פרסם איבשקייביץ' ספרי פרוזה, מחזות ושירה. בשנים 1954–1962 כתב את ספרו "Sława i chwała" בשלושה כרכים. במרכזו של הספר חיי האינטליגנציה הפולנית במחצית הראשונה של המאה ה-20. שתיים מיצירותיו המפורסמות יותר, "חורשת לבנים" ו"העלמות מוילקו" (1970) הפכו לסרטי קולנוע בידי הבמאי הפולני אנדז'יי ויידה, תורגמו לעברית בידי יורם ברונובסקי וראו אור בהוצאת עם עובד.
יצירותיו היו חלק מתוכנית הלימודים של בתי הספר בפולין, אך הוצאו ממנה לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי במדינה. מאז שנת 2000 שב וזוכה להכרה ולמעמד. חלק מיצירותיו עובדו לסרטים.
קישורים חיצוניים