יראה הוא רגש הדומה לפליאה[1] אך עם פחות שמחה. על גלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק[2] יראה מתוארת כשילוב של הפתעה ופחד.
אחת ההגדרות המילוניות ליראה היא "תחושה סוחפת של יראת כבוד, הערצה, פחד ועוד, הנוצרת על ידי דבר שהוא גדול, נשגב, עוצמתי ביותר".[3] הגדרה מילונית נוספת היא "רגש מעורב של יראת כבוד, כבוד, אימה ופליאה הנוצרת בהשראת סמכות, גאונות, יופי רב, נשגבות או עוצמה. לדוגמה: 'הרגשנו יראה כששמענו את עבודותיו של באך', 'הצופים יראו את הכוח ההרסני של הנשק החדש'".[4]
באופן כללי, היראה מופנית כלפי דברים הנחשבים לגדולים יותר מזה שמרגיש אותם; מבנים גדולים, גודלו של היקום, ישות אלוהית ועוד – כל אלו יכולים לעורר תחושת יראה.
הגדרות
קשה להגדיר את היראה, ומשמעות המילה השתנתה עם הזמן. מושגים קשורים ליראה הם פליאה, הערצה, הנעלה והנשגב.
בספר "Awe: The Delights and Dangers of Our Eleventh Emotion", הנוירופסיכולוג וגורו הפסיכולוגיה החיובית פול פירסל מציג מחקר פנומנולוגי של יראה. הוא מגדיר את היראה כ"תחושת חיבור סוחפת ומבלבלת עם יקום מרהיב שנמצא בדרך כלל הרבה מעבר לרצועה הצרה של התודעה שלנו". פירסל רואה ביראה את הרגש ה-11, מעבר לאלה המקובלים מדעית (אהבה, פחד, עצב, מבוכה, סקרנות, גאווה, אושר, דכדוך, אשמה וכעס)."[5]
רוב ההגדרות נותנות ליראה להיות רגש גם חיובי וגם שלילי, אך רוב האנשים יבחרו בחוויות חיוביות כדוגמה ליראה.[6]
הגדרה אחת ליראה הרלוונטית למחקר שנדון בהמשך ערך זה נתבעה על ידי החוקרים מונרוי וקלטנר: יראה מוגדרת כצורך בשינוי החשיבה של האדם לגבי העולם, וכמרחב שנפער כאשר האדם סוטה מנקודת המבט הרגילה שלו.
אטימולוגיה
המונח יראה (באנגלית "Awe") נובע מהמילה האנגלית הישנה "ege", שפירושו "פחד, אימה, יראה", וייתכן שזו נבעה מהמילה היוונית "áchos", שפירושה "כאב".[7] המילים "awesome" ו"awful", שפירושן "מדהים" ו"נוראי" בהתאמה – מקורן במילה "Awe".[8][9]
קלטנר והיידט[1] הציעו הסבר אבולוציוני ליראה: רגש היראה הנוכחי מקורו בתחושות של "יראה קדמונית" – תגובה שחשו אנשים בעלי מעמד נמוך בנוכחות אנשים חזקים יותר ובעלי מעמד גבוה. היראה נבעה מהצורך של האדם מהמעמד הנמוך להתאים את עצמו ואת תפיסת עולמו בהתאם לאדם הנעלה ממנו (במעמד, גודל, חוזק או סמכות). קלטנר והיידט מציעים שיראה קדמונית זו נהייתה לאחר מכן כוללת יותר ונבעה מכל גירוי שהביא את האדם לצורך בהתאמת ראיית העולם שלו. כעת היראה עדיין נובעת מהימצאות בסביבתה של דמות גדולה יותר, אך גם מחוויות רוחניות, אסונות טבע וכוחות הטבע, עבודות אומנות ותיאוריות מדעיות גדולות. קלטנר והיידט סברו כי חמש תכונות תורמות להיותו של דבר מעורר יראה: איום, יופי, יכולת, מידות טובות ועל־טבעיות.
יראה היא מאפיין שנבחר מינית
הפסיכולוג ולדימיר קונצ'ני טען לעומת קלטנר והיידט, שהיראה תורגש רק מאובייקט שאינו מאיים פיזית על המרגיש. קונצ'ני סבר שהיראה החלה אבולוציונית ממפגש בלתי צפוי עם פלא טבעי. לאדם נעלה, עם רגישות נפשית ומחשבתית, היה סיכוי יותר גדול להיחשף לחוויה מעוררת יראה, ותכונות אלו ממש גם גורמות לו להיות בן זוג מעולה – ובכך עיקרון הברירה הטבעית מאפשר את המשך רגש היראה והתפוצה שלו. קונצ'ני הסיק מכך בנוסף שאנשים ממעמד גבוה ירגישו יראה יותר מאנשים ממעמד נמוך. התיאוריות שלו, עם זאת, לא נבדקו ולא אושרו.[10]
היראה מגבירה את העיבוד השיטתי
תיאוריה אבולוציונית שלישית היא שיראה משמשת למשוך את תשומת הלב מה"עצמי" אל הסביבה.[6][11][12] בכך האדם בונה את משאבי המידע שלו כאשר הוא חווה חוויה מורכבת. כלומר היראה מסייעת לעיבוד שיטתי ומותאם של חוויה, דבר שמסייע להישרדות. תיאוריה זו היא החדישה ביותר וזוכה לתמיכה אמפירית.
תיאוריות לא אבולוציוניות
הפסיכולוגית לואיז סונדאראג'אן[13] ביקרה גם היא את התיאוריה של קלטנר והיידט, בכך שלדעתה הימצאות בחברת אדם גדול ממך מייצרת תחושת הערצה, אבל לא דורשת שינוי נפשי – ההערצה מחזקת בסך הכל את ההיררכיה החברתית הקיימת. סונדאראג'אן טענה שכאשר אדם תופס שכלית דבר עצום ממנו יכולים לקרות אחד משלושה דברים: הראשון – האדם מצליח להטמיע את החוויה לתוך המרחב הנפשי הקיים שלו; או אז הוא לא יחווה תחושת יראה כלל. השני והשלישי – האדם לא מצליח להטמיע את החוויה, ולכן הוא מתאים את עצמו ואת המרחב הנפשי שלו על מנת להטמיע את המידע. אם הוא מצליח בכך הוא יחווה יראה, ואם לא – הוא יחווה טראומה נפשית.
מחקר
למרות הבסיסיות והחשיבות של היראה, מעט מאוד מחקר נעשה על הרגש הזה.
שיוטה, קלטנר ומוסמן (2007)[6] ביקשו ממשתתפים לכתוב על אירוע שבו חשו יראה. הם גילו שטבע, אמנות או מוזיקה נבחרו לעיתים קרובות כגירוי המעורר יראה. אף על פי שרוב ההגדרות מציינות שיראה יכולה להיות חיובית או שלילית, המשתתפים תיארו רק גורמים חיוביים ליראה, ולכן ייתכן שיראה חיובית ויראה שלילית (אולי אימה) הם רגשות שונים במובהק.[14]
יראה היא מצב רגשי ייחודי המכיל שמונה עד עשרה רגשות חיוביים המופעלים במהלך חוויה המאתגרת את המוכר. היראה כרוכה בחמישה תהליכים הקשורים לרווחה נפשית: "שינויים בנוירופיזיולוגיה, התמקדות מופחתת בעצמי, הגברת יחסים חברתיים, שילוב גדול יותר בחברה ותחושת משמעות מוגברת". היראה יכולה לגרום להרגשת אופטימיות, חיבור ורווחה נפשית תוך הפחתת חרדה, דיכאון ודחייה חברתית. היא מעצבת מחדש את התפיסה העצמית של האדם, מחזקת את תחושת החיבור שלו לאנושות ומעמיקה את המשמעות שהאדם מעניק לעצמו.
חוויה רגשית
ייצוגים גופניים
חוקרים ניסו גם לבחון את התגובות הגופניות והלא־מילוליות ליראה על ידי היזכרות המשתתפים בניסוי בחוויה בה חשו יראה ובהבעת הרגש באופן לא מילולי.[15] באופן זה, החוקרים הבחינו כי יראה מוצגת לעיתים קרובות באמצעות הרמת גבות (78%), פעירת עיניים (61%) ופעירת פה עם שמיטת הלסת (80%). אחוז ניכר מהאנשים גם מפגינים יראה על ידי הקרבת ראשיהם קדימה (27%) ושאיפת אוויר ניכרת (27%), אך חיוך אינו שכיח (10%). יש צורך במחקר רב־תרבותי נוסף שיבדוק האם תגובות אלו משתנות בין תרבויות.
אישיות ויראה
אנשים מסוימים עשויים לחוות יראה יותר מאחרים. באמצעות תשאול אנשים ועמיתים שלהם,[11] חוקרים מצאו שחווית יראה באופן קבוע קשורה לפתיחות לחווית חוויות נוספות, ולאקסטרוברטיות (מוחצנות).
לקריאה נוספת
Awe: Schaffer, V., Huckstepp, T. & Kannis-Dymand, L. Awe: A Systematic Review within a Cognitive Behavioural Framework and Proposed Cognitive Behavioural Model of Awe. Int J Appl Posit Psychol (2023). https://doi.org/10.1007/s41042-023-00116-3
de Botton, Alain (2013). Religion for Atheists: A Non-believer's Guide to the Uses of Religion. Vintage.
^Pearsall, Paul (2007). Awe: The Delights and Dangers of Our Eleventh Emotion. Health Communications, Inc. ISBN978-0757305856.
^ 123Shiota, Michelle; Keltner, Dacher; Mossman, Amanda (2007). "The nature of awe: Elicitors, appraisals, and effects on self-concept". Cognition and Emotion. 21 (5): 944–963. doi:10.1080/02699930600923668.
^ 12Shiota, Michelle; Keltner, Dacher; John, Oliver (2006). "Positive emotion dispositions differentially associated with Big Five personality and attachment style". The Journal of Positive Psychology. 1 (2): 61–71. CiteSeerX10.1.1.421.1730. doi:10.1080/17439760500510833.
^Griskevicius, Vladus; Shiota, Michelle; Neufeld, Samantha (2010). "Influence of different positive emotions on persuasion processing: a functional evolutionary approach". Emotion. 10 (2): 190–206. doi:10.1037/a0018421. PMID20364895.
^Shiota, Michelle; Campos, Belinda; Keltner, Dacher (2003). "The Faces of Positive Emotion: Prototype Displays of Awe, Amusement, and Pride". Annals of the New York Academy of Sciences. 1000 (1): 296–299. Bibcode:2003NYASA1000..296S. doi:10.1196/annals.1280.029. PMID14766641.
