נולד בקובנה לרב יוסף פרידמן, רב עיירה בפלך יקטרינוסלב. את ראשית תורתו קיבל מאביו. בהיותו בן 12 החל ללמוד בישיבת קובנה, ולאחר מכן למד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון. שם נשא לאישה את חנה, בת ר' מאיר הלפרין.
לאחר נישואיו למד בכולל האברכים בקובנה והכשיר עצמו לרבנות. בשנת תרס"ה נתמנה לרב בעיירה גרזד, פלך קובנה, שם חיבר את ספריו: "ישראל ותורתו" בדרוש, ו"אמרי בינה"- פתגמים. בשנת תרע"ד נתמנה לרב בקורשן, פלך קובנה, שם ישב 14 שנה. באותה תקופה חיבר את ספריו "טל תחיה" ו"הגיון יצחק" - לקט דברי תורה לסיומי מסכתות. לאחר מכן נתמנה לרב בעיר טבריג, בה חיבר את "חקר יצחק".
בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל כתייר, וביקר במושבה "נחלת יצחק" שמייסדיה היו יוצאי ליטא ומהם מכריו. לאחר שלושה חודשים חזר לטבריג, וכעבור שנה, בחג הסוכותתרצ"ה, עלה ארצה והתיישב בנחלת יצחק, שם נתמנה לכהן כרב השכונה הראשון. מינויו נעשה יחד עם חנוכת בית הכנסת הראשון בשכונה, בכ"ח בכסלו תרצ"ה (5 בדצמבר1934).
הרב איש-שלום היה פעיל ציוני נמרץ. עוד בכהונתו בקורשן השתתף בפעילות ציונית, ונסע בכל רחבי ליטא לשם תעמולה עבור קרן היסוד. השתתף ב"אסיפות הקהילות", והיה חבר בוועד הארצי בליטא. היה חבר "המזרחי" מראשית היווסדו, וחבר מרכז המזרחי בליטא. השתתף כציר בקונגרס הציוני הט"ו. זכה להערכה גם מהרבנים המתנגדים לציונות.
כתביו
הרב יצחק אייזיק איש-שלום, הגיון יצחק, הדרנים לכל מסכתות הש"ס, באתר היברובוקס
הרב יצחק אייזיק איש-שלום, תורת ישראל וארצו, מאמרים בענייני פרשיות השבוע, מועדי ישראל ועוד., באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
אוסף מאמרים על הרב מאת הרב משה אביגדור עמיאל, הרב יוחנן זופוביץ, הרב שמואל מנחם הלוי, והרב זאב אריה רבינר, בעיתון הצופה, ו' בחשוון תש"ד (4 בנובמבר 1943).
