בשירותה הצבאי שימשה במגוון תפקידים בפרקליטות הצבאית, ובהם עוזרת בכירה לתובע הצבאי הראשי, עוזרת משפטית לפרקליט הצבאי הראשי, מנחם פינקלשטיין, סגנית פרקליט פיקוד המרכז, ראש ענף פיקוח משפטי וראש ענף חקיקה ותקשורת.
במסגרת תפקידה כעוזרת לתובע הצבאי הראשי, עסקה בגיבוש חוות דעת משפטיות ביחס לאסון המסוקים וביחס לאסון השייטת.
כעוזרת הפרקליט הצבאי הראשי לקחה חלק בטיפול בסוגיות משפטיות עקרוניות, ובהן ההשלכות המשפטיות של אירועי האינתיפאדה השנייה, הטיפול בסרבני מצפון, חסיון התחקיר המבצעי, רפורמה בסמכויות מפקדים ביחס להליכים פליליים המתקיימים בבתי הדין הצבאיים, העברת השיפוט המשמעתי בעבירות מין לקציני שיפוט מיוחדים בעלי הסמכה בתחום זה, ועוד.
כראש ענף פיקוח משפטי בפרקליטות הצבאית עתרה לשלילת דרגותיו של אלחנן טננבוים, בשל מעורבותו בעבירות חמורות של סחר בסמים וזיוף, במהלכן נחטף על ידי ארגון חזבאללה. תומר-ירושלמי ייצגה את עמדת הצבא בפני ועדה מיוחדת, בראשות תת-אלוף (במיל') אמנון סטרשנוב, שהורתה על הורדתו מדרגת אל"ם לדרגת טוראי.[2]
בשנת 2010 קודמה לסגנית נשיא בבית הדין הצבאי המחוזי מטכ"ל ועורף. במהלך כהונתה כשופטת דנה בתיקים מורכבים ורגישים במגוון תחומים, ובהם תיקי עבירות מין חמורים, סחר ושימוש בסמים מסוכנים, הוצאת נשק מרשות הצבא, גרימת מוות ברשלנות, ועוד.[3]
בשנת 2015 שבה לשרת בפרקליטות הצבאית, קיבלה דרגת אלוף-משנה ומונתה לראשת מחלקת הייעוץ והחקיקה. בתפקיד זה עמדה בראש מחלקה המעניקה ייעוץ משפטי לכל אגפי צה"ל וזרועותיו בתחומי המשפט החוקתי, המנהלי והאזרחי. כמו-כן ריכזה את הטיפול בהליכי החקיקה הנוגעים לצה"ל, וייצגה את עמדת הצבא בשלל נושאים, במשרדי ממשלה ובוועדות הכנסת.
יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר
בחודש יולי 2019 החליט הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, על מינויה ליועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ובחודש ספטמבר 2019 החלה לשרת בתפקיד זה.[4] כחלק מתפקידה כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר עסקה תומר-ירושלמי בקידום שוויון הזדמנויות מגדרי, בהבטחת סביבת שירות בטוחה ומכבדת, ובמניעת מקרים של הטרדות מיניות בצה"ל.[5][6] במהלך כהונתה יזמה את הקמתו של מרכז "מצפים", שנפתח בחודש אוקטובר 2020, ועוסק בחיבור בין הורות לשירות, ומעניק ליווי ותמיכה למשרתות הקבע בשלבי ההיריון וראשית ההורות, וכן במהלך טיפולי פוריות.[7]
למן תחילת מלחמת חרבות ברזל, גייסה הפרקליטות הצבאית כמאה עורכי דין במילואים למערך האופרטיבי של חטיבת הדין הבין-לאומי, אשר שובצו במוקדי הלחימה השונים, ובהם אגפי המבצעים והמודיעין, הפיקודים והאוגדות. מערך זה העניק ייעוץ משפטי לאורך הלחימה בסוגיות מגוונות.[9] זאת, לצד גיוס אנשי מילואים רבים נוספים למחלקת הייעוץ המשפטי אשר העניקו ייעוץ משפטי לאגפים השונים בצה"ל בסוגיות משפטיות רבות, ובתוכם לאגף כוח האדם, פיקוד העורף ואגף התקשוב.
במהלך המלחמה פרסמה תומר ירושלמי פנייה למפקדי צה"ל שכותרת "לחימה וניצחון בהתאם לדין"[10] ומסמך שכותרתו "טיפול באירועים חריגים במסגרת מלחמת 'חרבות ברזל'".[11] בנאום שנשאה ביולי 2024 אמרה: "אין, ולא יכול להיות חולק בדבר צדקתה של מלחמה זו, אשר ראשיתה באירוע הטבח הגדול ביותר שנגרם לעם היהודי מאז השואה. זאת ודאי כשמדובר באויב שחוזר ומבטיח, שישוב ויבצע את אותו טבח – שוב ושוב – כל עוד יוכל. אך גם במוצדקת שבמלחמות, מחויב צבא שומר-חוק בציות לדיני הלחימה."[12] לאורך המלחמה, הרבתה תומר ירושלמי להתבטא בדבר עמידתו של צה"ל בחובותיו לפי הדין הבין-לאומי, והדגישה כי מערכת המשפט הצבאית פועלת במקצועיות ובעצמאות לשם בירור טענות להפרת הדין.[13][12][14]
ביולי 2024 הורתה תומר ירושלמי על פתיחה בחקירת מצ"ח נגד חיילי מילואים ששירתו במחנה שדה תימן, בחשד להתעללות במחבל שהיה עצור במקום. זאת, לאחר שהעצור פונה לבית חולים ונותח בעקבות מצבו הרפואי. בעקבות עיכובם של החשודים לחקירה, הגיעו אזרחים רבים למחנה שדה תימן, וחלק מההמון אף פרץ לבסיס.[15] בהמשך אותו יום התפרצו אזרחים גם למחנה בית ליד אליו הובאו החשודים לקראת דיון עתידי בהארכת מעצרם. בעקבות אירועים אלה נפתחה חקירה של משטרת ישראל בשיתוף מצ"ח כנגד הפורצים.[16] פתיחת החקירה והפריצה לבסיסים, כמו גם התבטאויותה של תומר ירושלמי בנוגע לחקירות נוספות שנפתחו מתחילת המלחמה, עוררו שיח ציבורי. בעקבות זאת,[17]השתתפה תומר ירושלמי בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת,[18][19] בו עמדה על חובת גופי האכיפה בצה"ל לחקור חשדות פליליים חמורים, ועל ההכרח לשמור על עצמאותן של מערכות אלה.[20] מאז פתיחה החקירה, נערכו הפגנות מול ביתה,[21] ובעקבותיהן הוצמדה לה אבטחה.[22]
חיים אישיים
תומר-ירושלמי נשואה ואם לשלושה ילדים. מתגוררת ברמת השרון.
