ערך זה עוסק בצורת נוף. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יער (פירושונים).

יַעַר הוא שטח טבעי בעל מערכת אקולגית מפותחת ביותר, שבו יש צפיפות גבוהה של עצים, שיחים ודשאים אחרים יערות נפוצים בכל האזורים הרטובים של יבשות כדור הארץ, מלבד אנטארקטיקה. כיום, כ-39 מיליון קמ"ר (פחות משלושים אחוז מהשטח היבשתי של פני כדור הארץ) הם יערות, אך שטח זה קטן בהתמדה בעקבות כריתת עצים.

יערות מכילים בדרך כלל מספר גדול של עצים הצומחים בגבהים שונים, עם צמחייה נמוכה בקרקעית היער. יער בצורתו הטבעית הוא בית גידול למינים רבים של בעלי חיים וצמחים, בהם מינים רבים הנמצאים בסכנת הכחדה שנפוצים רק ביערות מסוימים, והריסת היער גורמת להכחדתם.

העצים ביער קולטים מהאוויר דו־תחמוצת הפחמן ופולטים חמצן, ובכך עוזרים לאיכות האוויר על כדור הארץ. משום כך, מכונים לעיתים יערות 'ריאות ירוקות'.

בעזרת פטריות היוצרות מיקוריזה (תהליך סימביוטי בין הפטריות לצמח) על גבי או בתוך שורשי העצים, מתקיימת תקשורת בין עצי היער השונים. בתמורה לעמילן, ליפידים וחלבונים שמייצר העץ^[1] בתהליכי פוטוסינתזה, נושאות הפטריות בשורשיו אותות ומסרים כימיים ברשת השורשים המסועפת בין פרטי היער ובכך מאפשרות קיצור זמן תגובת העצים לאיומים והתגוננות משינויים בסביבה. כמו כן מסייעות הפטריות, בתגובת לאותות מצוקה או צורך, בהסעת חומרים נדרשים בין העצים השונים לבין עצמם. רשת תקשורת זו, ידועה גם בכינויה הלא רשמי wood wide web מאפשרת את קיום היער כמבנה מגיב לתנאים ובכך תרומתה לשרידותו כמערכת^[2].

ישנם סוגים שונים של יערות, כשכל סוג שונה מהאחר בכמות המשקעים, בעלי החיים, אקלים וסוגי העצים והצמחייה בו. סוגי יערות עיקריים:

• יער גשם טרופי ויער גשם ממוזג.
• יערות מחטים. נפוץ בעיקר בארצות בעלות אקלים קר.
• יער גשם טרופי יבש.
• יער ירוק עד ויער נשיר.

יערות מותאמים לאקלים ולמזג האוויר באזור.

בגלל כריתת עצים רבה שכתוצאה ממנה הולכים ונעלמים יערות ומיני בעלי חיים רבים מכדור הארץ, מדינות רבות חוקקו חוקים שמונעים או מגבילים כריתת עצים^[3].

לחלק מהיערות ישנם יערנים שתפקידם להשגיח שאנשים לא מבעירים אש במקומות אסורים, ולא מזיקים לעצים. יערות יכולים להינזק על ידי שריפות, כריתת עצים, גשם חומצי וזיהום.

בכתב העת Journal of the Geological Society, דווח ב-2024 על מציאת יער המאובנים העתיק ביותר בעולם, שנמצא בצפון דבון ובמערב סומרסט שבדרום-מערב אנגליה. העצים, בני כ-390 מיליון שנה עתיקים בכ-4 מיליון שנים יותר מגילם של העצים שהתגלו במדינת ניו יורק, ונחשבו עד כה לעתיקים ביותר^[4].

ערך מורחב – יערות בישראל

בכשישה אחוזים משטח ישראל ננטעו חורשת נטע אדם של אורנים. החורשות בישראל הם יערות נטע אדם, לאחר שבמשך מאות שנים בוראו מרבית שטחי היער והחורש הטבעי בארץ ישראל לצורך פינוי שטחים לחקלאות ולמרעה, ולניצול עצי יער כחומר גלם לבנייה והסקה.

ברבות השנים, התגלתה שתילת האורנים בארץ ישראל כטעות חמורה. האורנים אינם שורדים בגלל תנאי היובש הקשים בארץ, ופוגעים במערכת האקולגית הטבעית.

• 
  אייל קנדי
• 
  דוב שחור אמריקאי
• 
  פסיון מצוי
• 
  נץ מצוי
• 
  גדרון
• 
  סנאי אדום

• יער גשם
• ייעור
• יער קהילתי
• שריפת ביומסה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: יַעַר
ערך מילוני בוויקימילון: יער
ציטוטים בוויקיציטוט: יער
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יער
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיני עצים

• מידע על יערות גשם
• קרן צוריאל הררי, העצים מחבקים את עצמם, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2016
• פטר וולבן, ‏חברויות, באתר "אלכסון", 26 באפריל 2018
• משה גלעד, הנה האיש שבטוח כי עצים מתנהגים כמו בני אדם, באתר הארץ, 29 במאי 2018
• אור פילק, גלעד אוסטרובסקי, שחר בוקמן, על יער וייעור בפרספקטיבה עולמית ‒ ריאיון עם איסמעיל בלן, סגן יו"ר פורום הייעור של האו"ם, באתר "אקולוגיה וסביבה", 3 באוגוסט 2023
• יער, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יערות ויערנות, דף שער בספרייה הלאומית

יערות בישראל

• יערות בישראל באתר קרן קיימת לישראל
• רשימת יערות בישראל באתר קרן קיימת לישראל
• הייעור בישראל, אתר קק"ל
• נילי ליפשיץ וגדעון ביגר, ‏מדיניות הייעור של התנועה הציונית בארץ-ישראל 1895–1948, קתדרה 80, יוני 1996, עמ' 108-88
• יום היער הבינלאומי: מה מצב היערות בישראל?, באתר וואלה, 21 במרץ 2016
• אסף קרואני, שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי האקלים, כתב העת "אקולוגיה וסביבה", דצמבר 2019
• אורלי רכטמן, התבססות משאב היער בישראל - מדיניות, מעשים ותוצאות מראשית הייעור ועד שנת 1960, באתר המועצה לישראל יפה