טאוסיג נולד ב-1919 בפראג, ובלט לראשונה בתור שוער כשהיה בן 6.[1] ב-1938 ספג טאוסיג מהלומות ראשונות מהנאצים, כאשר מקומיים בעיר ואנסדורף שבצ'כוסלובקיה זרקו עליו אבנים במהלך משחק כדורגל. הוא היה שחקן בולט בקבוצת הנוער של צ'כוסלובקיה, אך לאחר הכיבוש הנאצי נאסר עליו להשתתף בליגה. כדי לשחק הוא נדד לכפר קטן, שעה מדרום לפראג, שם היה שוער גם בכדורגל וגם בהוקי קרח.[2]
בתקופת השואה
נשלח ב-1943 לגטו טרזין. בזכות כישרונו והתפקידים בהם שיחק לפני ההגעה לגטו, זמן קצר לאחר הגעתו קבוצות כדורגל רבות בגטו נאבקו עליו. לבסוף החליט להצטרף לקבוצת מחסן הבגדים המשומשים. בזכות חברותו בקבוצה הוא קיבל מיטה ועבודה וכך הוא שרד את שהותו בגטו. טאוסיג נשלח לאושוויץ-בירקנאו ב-1944. כשנודע לגרמנים שהוא שוער כדורגל מוכשר, הם העבירו אותו למחנה שבו אסירים שיחקו בפיקוח ה-אס אס. הוא היה מוכר ולכן כשהיו זקוקים לשוער טוב לא התקשו למצוא אותו במחנה.
כשאנשים הגיעו בטרנספורטים מהונגריה הקימו 2–3 קבוצות. המשחקים נמשכו רק שבוע אחד לפני שהוא נשלח למחנה הריכוז זקסנהאוזן מחוץ לברלין. לאחר מכן הועבר טאוסיג למחנה הריכוז קאופרינג בבוואריה. בשלב זה כבר לא היה רשאי לשחק כשוער, אבל לאחר שנתפס בהברחת לחם, ניתנה לו הזדמנות נוספת להפגין את יכולותיו האתלטיות. טאוסינג קיבל עונש לרוץ הלוך ושוב במעלה ובמורד גבעה סלעית על שש. טאוסינג שהיה בכושר מצוין צלח את המשימה בצורה שסיפקה את הגרמניים. טאוסינג הוכיח לא רק את הסיבולת האתלטית שלו אלא גם את כוח רצונו שאפשר לו להמשיך חרף הברכיים וכפות היידים המדממות שלו.[3]
לאחר השואה
טאוסיג שוחרר על ידי האמריקנים וחזר לסלובקיה, שם שינה את שמו, מאחר ששמו המקורי היה על שמה של עיירה גרמנית, כדי שלא יהיה לו שום קשר לנאצים. לאחר מכן בשם Tesar (נגר) חזר להיות שוער ראשי של ליגת קבוצת הכדורגל הסלובקית וגם לאחד משוערי ההוקי הטובים ביותר. ב-1947 פגש את אשתו לעתיד האבלובה אליס בזמן אימון בהוקי קרח. בשנת 1948, בדיוק כשהגיע לשיא הקריירה הספורטיבית שלו והיה מועמד לקבוצת ההוקי האולימפית, השתלטו הקומוניסטים על המדינה. טאוסינג ואשתו ערקו לפריז והתגוררו שם במשך שמונה חודשים עד שקיבלו ויזה לארצות הברית. המעבר לאמריקה סימל את סיומה של הקריירה האתלטית שלו. הוא שינה את שמו הפרטי לג'ורג' והקים חנות ומשפחה. נולדו לו שלושה ילדים ותשעה נכדים. ב-24 ביולי2010 נפטר יירקה טאוסיג בלוס אנג'לס.[3]
הנצחה
באתר של בית טרזין ספד לטאוסיג ניצול השואה, ומי ששיחק עימו בליגת טרזין, פטר ארבן, שכתב: "הלך מאיתנו אחד האחרונים ולבטח הכי טוב מכדורגלני ליגה טרזין. אני נפרד בזה מחבר נאמן אשר תמיד זכר את הגטו".[4]
לקריאה נוספת
and the Boundaries of HistoryEdited by Brenda Elsey and Stanislao G.Pugliese
