כבר לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, ארגוני טרור פלסטינים ייצרו נשק לתקיפות נגד ישראל. עיקר המאמץ הושקע בפיתוח וייצור רקטות ארטילריות, אם כי חמאס בנה גרסאות משלו גם לטילים נגד טנקים ורקטה נגד טנקים. למרות שבדרך כלל הנשק שבידי הפלסטינים מוברח מהגבול המצרי לרצועת עזה ומהגבול הירדני ליהודה ושומרון, נשק קל מיוצר גם בשטחים הפלסטיניים.

• אבביל 1

• אל קודס 3 (בייצור של תנועת החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני)

• קסאם מסוג 1, 2, 3 ו-4 (חמאס) ^[1][2][3]
• רקטת אל קודס סוג 101 ו-2 (הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני)
• אל נאסר-3 (ועדות ההתנגדות העממית)^[4]
• אל נאסר-4 (ועדות ההתנגדות העממית). ב-14 באוגוסט 2008 הציגו בארגון ועדות ההתנגדות העממית את הטיל שהוא גרסה משודרגת של הנאסר-3.^[5]
• Saria-2 (תנזים)
• רקטת קפאח (פת"ח)^[4]
• רקטת ג'נין-1 (פת"ח)
• רקטת ערפאת סוג 1 ו-2 (גדודי חללי אל-אקצא)
• רקטת Aqsa-3 (גדודי חללי אל-אקצא)
• אל-סמוד (החזית העממית לשחרור פלסטין)^[4]

• יאסין (חמאס)^[6]
• אל-באנה (פיתוח של חמאס שנמצא בשימוש גם על ידי פלגים אחרים)
• אל בטאר (פיתוח של חמאס שנמצא בשימוש גם על ידי פלגים אחרים)

• שרייה-1 מרגמה 240 מ"מ (אנ') (פת"ח והחזית העממית לשחרור פלסטין)

• קרלו (תת מקלע) ^[7]