יין גאורגי (בגאורגית: ქართული ღვინო) הוא קבוצה של יינות שמיוצרים בגאורגיה ממספר גדול יחסית של זני ענבים מקומיים, בשיטות יצור מסורתיות. רוב היינות הם מתוקים או חצי מתוקים, וכלי הקיבול המסורתיים הם קנקנים עשויים מחימר וחתומים בשעווה.
גאורגיה היא אחת המדינות העתיקות ביותר שמיוצר בהן יין. הגפנים מעובדים בעמקים הפוריים של דרום הקווקז מזה למעלה מ-7,000 שנים, ומסורת גידול הגפנים שזורה בזהות הלאומית של האומה הגאורגית. בגאורגיה שגורה הטענה, בהתבסס על מקורות שונים, כי היא הראשונה שייצרה יין. ישנן גם סברות כי מקור השם "wine" (יין) הוא מגאורגית (מהמילה ღვინო, "ghvino").[1]
גאורגיה ידועה כמדינה עם הכי הרבה זני מורשת ביחס לגודל שלה עם מעל 500 זני מורשת שאינם מוכרים למערב[2]. ב-2013 עשיית היין המסורתי של גאורגיה נרשמה כמורשת לתרבות עולמית של UNESCO[3].
בחלקה הראשון של המאה הרביעית הגיעה נינו הקדושה (אנ') לאזור, כשהיא אוחזת בידיה צלב העשוי מענפי גפן שזור (ר' צלב הגפן), יחד עם בשורת הנצרות. הגאורגים, באמונתם כי מולדתם מיועדת לקדושה תאוטוקוס, הפכו את הבתולה מושא לסגידתם. אפילו המנון הכנסייה מתייחס ליין וגפנים, כמשקה שמימי הנשתה בעיתות עצב ושמחה, בסעודות ובחגים.
פולחן היין מאוזכר אף במיתולוגיה הגאורגית, החל מהאלים הקדמונים אגונה (Aguna) ונונואה (Nunua) וכלה בדיוניסוס. הומרוס וסטרבו מציינים לגבי הגאורגים: "הם שרים, רוקדים, שמחים ואף אחד לא יעז לפגוע בהם". שירת אותם ימים, וכן סקירת כלי הקיבול שנמצאו בשכבות העתיקות, מלמדים על תרבות היין של אותה תקופה, התהליך והמבנה מיוחדים. בתחילת המאה ה-10 וה-11, היה הצד הטכני של ייצור היין חלק מתוכנית הלימודים של כל תלמידי מרכז הלימוד הגדול של התקופה, אקדמיית גלאתי. המראנים (מקומות לשמירת היין בתוך קנקנים גדולים) רחבי הידיים ששרדו, תוארכו לאותה תקופה. במשך דורות נשמרו סודות תרבות היין הגאורגי, הכולל כ-500 סוגי גפנים מיוחדים, המייצרים מספר סוגי יינות המשתלבים בתבשילים ובאירועים המתאימים.
במרץ2006 השעתה רוסיה את יבוא היין הגאורגי והמולדובי לתחומה. דבר שגרם למאבק דיפלומטי בין גאורגיה ומולדובה לבין רוסיה. העילה הייתה בעיקר טענות על זיופים של היינות וכן שימוש בחומרי הדברה (שאריות של די.די.טי, שלדרין, הפטכלור וחומרים נוספים), שלפי טענת הרוסים נעשה באופן מוגזם ומסוכן. על פי מקורות גאורגים רק מקצת היין (20%) נמצא לכאורה לא תקין ולא הייתה הצדקה לפסילת כל היין, אלא מטעמים פוליטיים. אולם ממילא, פתיחת השוק הרוסי ליינות מערביים לאחר הפרסטרויקה גרמה לירידת יצוא היין הגאורגי לרוסיה. יצוא יין באופן כללי, ובפרט לרוסיה, הוא מענפי הכלכלה החשובים של גאורגיה, ועל-כן כחלק מהנסיונות להבטחת איכותו של היין הגאורגי נשלחו דוגמאות יין לצרפת, איטליה ושווייץ לבדיקה נוספת.
יבוא לישראל
בישראל כמות היין הגאורגי הנצרך אינה גבוהה, בסך הכול ונמצאת במגמת ירידה. מרבית צרכני היין הגאורגי הם יוצאי חבר המדינות, שם יין זה נפוץ. לעומת זאת, מרביתם של יוצאי יהדות גאורגיה בישראל אינם צרכני יין זה כיוון שאינו עומד בתנאי הכשרות. אם כי מדי פעם מיובאים יינות כשרים מגאורגיה.
