יחסי דנמרק–מיאנמר
|
דנמרק
|
מיאנמר
|
|
|
|
דנמרק |
מיאנמר
|
שטח (בקילומטר רבוע)
|
43,094 |
676,578
|
אוכלוסייה
|
5,990,049 |
54,676,529
|
תמ"ג (במיליוני דולרים)
|
404,199 |
64,815
|
תמ"ג לנפש (בדולרים)
|
67,478 |
1,185
|
משטר
|
מונרכיה חוקתית |
דמוקרטיה נשיאותית
|
|
|
יחסי דנמרק–מיאנמר הם היחסים הדו-צדדיים בין מיאנמר לדנמרק. לשתי המדינות אין שגרירות תושבת. מיאנמר מיוצגת בדנמרק באמצעות שגרירותה בבריטניה,[1] ואילו דנמרק מיוצגת במיאנמר, דרך שגרירותה בתאילנד. יחסים דיפלומטיים כוננו בשנת 1955.[2] היחסים בין המדינות ידידותיים. לדנמרק יש את הסחר הקטן ביותר מבין המדינות באיחוד האירופי עם מיאנמר.[3] דנמרק תומכת גם בתחנת הרדיו הנורווגית, Voice of Burma.[4]
סיוע למיאנמר
סיוע בפיתוח למיאנמר הוא בראש סדר העדיפויות במעורבות DANIDA בדרום-מזרח אסיה. 93 מיליון קרונה דנית ניתנו לפרויקטים בתחום החינוך והבריאות.
סיוע בפיתוח דני התמקד בקידום דמוקרטיה וזכויות אדם. דנמרק הייתה אחת המדינות הראשונות שהגיבו לציקלון נארגיס באמצעות מתן סיוע הומניטרי לבורמה. הקרן לשלוש מחלות הוקמה בשנת 2006 ודנמרק הצטרפה אליו בשנת 2009. הקרן לשלוש מחלות מסייעת למיאנמר להילחם בנגיף האיידס, וסייעה ב-73 מיליון דולר.
תקרית הקונסול בבורמה
בשנת 1996 נשפט לשלוש שנות מאסר קונסול דנמרק במיאנמר, ג'יימס לינדר ניקולס. גזר הדין ניתן בגין החזקה בלתי חוקית של שתי מכונות פקסימיליה ומרכזיה טלפונית. חודשיים לאחר מכן הוא נפטר בכלא. למרות ההתעקשות הדנית, הרשויות הבורמזיות סירבו להתיר נתיחה שלאחר המוות.[5] זמן קצר לאחר מכן, האיחוד האירופי, עם קנדה, קראו להקפיד על כינוס של האו"ם בנושא הליך הדמוקרטיזציה.[6][7]
נציגויות דיפלומטיות
לשתי המדינות אין שגרירות תושבת. מיאנמר מיוצגת בדנמרק באמצעות שגרירותה בבריטניה,[1] ואילו דנמרק מיוצגת במיאנמר, דרך שגרירותה בתאילנד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים