בפרוץ מלחמת העולם השנייה, ב-1 בספטמבר1939, ממלכת בולגריה הכריזה על נייטרליות אך נקטה במדיניות פרו-גרמנית. בסוף 1939 מונה לראשות הממשלה בוגדאן פילוב דמות פרו גרמנית מוצהרת אשר מינה לתפקיד שר הפנים את פטר גברובסקי, מנהיג התנועה הפשיסטית הבולגרית-"רטניק". בשנת 1940 נחתם הסכם קראיובה במסגרתו אילצו הגרמנים את הרומנים להחזיר את חבל דוברוג'ה לבולגריה. ב-1 במרץ1941 חתם בוגדאן פילוב בווינה על ההסכם התלת-צדדי ובולגריה הפכה רשמית לבעלת בריתן של מדינות הציר. עוד טרם החתימה השתמש הורמאכט בשטח בולגריה כקרש קפיצה לפלישות ליוון ויוגוסלביה. למעשה, לא הייתה ממלכת בולגריה מעולם שטח כבוש בידי גרמניה הנאצית. לא היה בה צבא כיבוש חוץ ממספר יחידות אבטחה וצי גרמניות, אשר אבטחו את החוף האגאי שמדרום לתראקיה שהייתה בחזקת הבולגרים.
לבולגריה יש שגרירות בברלין, קונסוליה כללית במינכן ומשרד בבון. לגרמניה יש שגרירות בסופיה. שתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו. ממשלת בולגריה רואה בגרמניה שותפה אסטרטגית מרכזית שלה באיחוד האירופי. כמה שרים בממשלה הבולגרית מדברים גרמנית, וכך גם נשיאה לשעבר של בולגריה רוסן פלבנלייב. מומחים גרמנים היו ועדיין פעילים ביכולת מייעצת במשרדי הממשלה בבולגריה, כחלק ממדיניות יישום מתמשכת הקשורה לאיחוד האירופי.
