על פי התיאוריה הנורמניסטית מקובל כי רוס של קייב אימצה את שמה מהאליטה הוורנגית, שהוזכרה לראשונה בשנות ה-30 של המאה ה-9 ב"ספרי השנים של סן ברטן". במקור הזה מסופר כי בחצר קיסר האימפריה הרומית הקדושה לודוויג השני באינגלהיים, בשנת 839 (באותה השנה בה הופיעו לראשונה ורנגים בקושטא), ביקרה משלחת של הקיסר הביזנטי. הנציגים כללו שני גברים שקראו לעצמם "רוז" ("Rhos vocari dicebant"). לואי בירר על מוצאם ולמד שהם שוודים. מחשש שהם מרגלים עבור אחיהם, הדנים, הוא כלא אותם. הם הוזכרו גם בשנות ה-60 של המאה ה-9 על ידי הפטריארך הביזנטי פוטיוס בשם "רוס".
ברית עם בוגדן חמנניצקי
כרזתו של בוגדן חמלניצקי שנלקח בקרב על ברסטצ'קו. מאוחר יותר הוא נלקח על ידי השוודים בוורשה 1655 וכעת ניתן לראות אותו ב Armémuseum, סטוקהולם, שוודיה.
ברית בין שוודיה להטמן בוגדן חמלניצקי נגד פולין הועמדה במשא ומתן מספר פעמים בין השנים 1651–1657. לאחר הסכם השלום שנחתם בווילנה בין נסיכות מוסקבה לפולין בשנת 1656, התרגז חמלניצקי וכתב לאלכסיי הראשון, צאר רוסיה: "השוודים הם העם הגון; כאשר הם מתחייבים לידידות וברית הם מכבדים את דברם. עם זאת, הצאר, הרוצה בהקמת שביתת-נשק עם הפולנים ורצה להחזיר אותנו לידיהם, התנהג איתנו בחוסר תום לב."[3] גם לאחר חוזה פריאסלאב בשנת 1654 המשיך הטמן בוגדן חמלניצקי לנהל משא ומתן עם השוודים ובסוף 1655 השגריר שלו הציע לקרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה, לקבל את אוקראינה כמדינה ווסלית שוודית והבטיח לו את שירותו הנאמן של כל הקוזאקים הזפוריז'יים.[4]
לבסוף נחתם הסכם בין שוודיה ושלושה מפקדים אוקראינים (איוון בוהון, מנהיג הפרוטסטנטים האוקראינים יורי נמיריך ואיבן קובליבסקי) ב-6 באוקטובר1657 בקורסון, שם הכירה שוודיה בגבולות אוקראינה כל הדרך עד ויסלה במערב ופרוסיה בצפון. אבל חמלניצקי נפטר חודש קודם לכן ואחרי שהשוודים עזבו את פולין למערכות צבאיות בדנמרק, הברית המוצעת מתה.[5][6]
לאחר כמה פשיטות לא מוצלחות לאוקראינה אורליק יחד עם כמה קוזקים אחרים עקבו אחר קרל השנים עשר לשוודיה בשנת 1716. אורליק עם אשתו אנה הרציק ושבעה ילדים התגוררו בעיר כריסטיאנסטאד במשך כמה שנים. בין שאר הפליטים האוקראינים שהתגוררו בכריסטיאנסטאד ובסטוקהולם בין השנים 1716–1720 ניתן להזכיר את אחיינו שלמזפה אנדריי וויינרובסקי אשתו אנה מירוביץ', הגנרל הריהורי הרציק, איוון הרציק, השופט הכללי קלימנט דולופולי, פדיר מירוביץ', פדיר טרטיאק וכומר אורתודוקסי בשם פרפני. אורליק ומשפחתו עזבו את סטוקהולם בשנת 1720 אך כבר בשנת 1747 אלמנתו וילדיו קיבלו תמיכה כספית מטעם המועצה השוודית. [7]
הקמת Gammalsvenskby
בשנת 1782 הוקם כפר שוודי בשטחי רוסיה החדשים שנכבשו לאחרונה. המתיישבים דוברי השוודית, כ-1,000 איש, הגיעו מהאי היומאה באסטוניה המודרנית. רבים מהם מתו במהלך ההליכה בת תשעה חודשים מאי מולדתם למה שיהפוך לכפר החדש שלהם. יש סברה שהם ככל הנראה אולצו לעבור לשם על ידי יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה. הכפר החדש נקרא סוונסקבין (הכפר השוודי), אך לאחר שהמתיישבים הגרמנים הגיעו לאזור הוחלף שם הכפר ל-Gammalsvenskby (הכפר השוודי העתיק).
כנסייה לותרנית שוודית הוקמה בשנת 1885 והקשר עם שוודיה נשמר במובנים רבים דרך הכנסייה. אך לאחר המהפכה המצב של תושבי הכפר דוברי השוודית הפך לגרוע יותר ובשנת 1929 רובם (כ-900) היגרו לשוודיה. אך לאחר שהגיעו לשוודיה רבים התאכזבו והתקשו להסתגל לאורח החיים השוודי. רבים החליטו להגר לקנדה אליה היגרו תושבי כפר רבים כבר בתחילת המאה העשרים. אך כ-240 תושבי הכפר החליטו לחזור לגמאלסוונסקי. שם עד מהרה הם סבלו קשות במהלך הטרור הגדול בשנות השלושים.
כיום נותרו מעט מאוד כפריים דוברי שוודית בגמלסוונסקי. כיום זה כבר לא כפר בפני עצמו אלא חלק מהכפר זמיבקה במחוז חרסון.
יש מוזיאון על השוודים מגאמלסנסקבי בעיירה רומה שבגוטלנד, שם התיישבו רבים מתושבי הכפר לאחר שחזרו לשוודיה. [8]
היחסים במהלך המאה ה-20
לשכת מידע אוקראינית נפתחה בסטוקהולם בשנת 1916 על ידי וולודימיר סטפנקיבסקי ומ' זליזניאק. בשנת 1918 נפתחה בסטוקהולם משלחת דיפלומטית רשמית מהרפובליקה העממית של אוקראינה בראשותו של ק' לוסקי.[9]
במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, עברו 2,500 פליטים אוקראינים את דרכם לשוודיה, אף שרבים מהם המשיכו לארצות הברית ולקנדה מחשש שיוסגרו לברית המועצות. אלו שנשארו בשוודיה הקימו אגודה אוקראינית בשוודיה בשנת 1947. בשנות החמישים הם גם הקימו מרכז מידע אוקראיני בסטוקהולם בראשות בוגדן קנטרשינסקי.[9]
ב-2 ביוני 2022, שוודיה הודיעה כי היא תשלח סיוע צבאי שכולל טילים נגד ספינות, טילים מונחים נגד טנקים ורובים לצבא היבשה האוקראיני.[12]
יחסים כלכליים
עד כה החברה השוודית המצליחה והמוכרת ביותר באוקראינה היא חברת עיבוד המזון צ'ומאק בקחובקה, מחוז חרסון. זוהי כיום אחת מחברות המזון הגדולות באוקראינה. היא הוקמה בשנת 1996 על ידי שני יזמים שוודים צעירים בעזרתו הכלכלית של הנס ראוזינג מטטרה פאק.[13]
בנקים שוודים החלו בשנים האחרונות לגלות עניין גובר בכלכלה האוקראינית המתרחבת. בתחילת 2005 רכשה קבוצת הבנקאות השוודית SEB בנק שהפך מאוחר יותר לבנק SEB האוקראיני ובסוף 2007 רכשה SEB את Factorial Bank עם משרדים בחרקוב ובמזרח אוקראינה. בנק זה מתוכנן להתאגד בבנק SEB (אוקראינה). כיום ל-SEB 85 משרדים באוקראינה, אך התכנון הוא לפתוח 20–25 משרדים נוספים בשנה כך שהיא תגיע לכ-300 משרדים בשנים הקרובות.[14][15]
באמצע 2007 הבנק השוודי Swedbank קנה TAS-Komerzbank שבדצמבר 2007 שינה את שמו ל-Swedbank האוקראיני. נכון להיום יש לבנק זה 190 משרדים בכל רחבי אוקראינה.[16][17]
ענקית קמעונאות הרהיטים השוודית איקאה תכננה במשך שנים רבות לפתוח חנות משלה וקניון MEGA בקייב, בדומה לאלה במוסקבה, אך התעכבה בגלל סכסוך על קרקעות. במקום זאת נראה כי חנות תיפתח באודסה בזמן הקרוב. אך איקאה פעילה באוקראינה שנים רבות באמצעות ספקים שונים לריהוטיה, בעיקר באמצעות סניף השלוחה שלה עם המשרד באוז'הורוד.[18]
נציגויות דיפלומטיות
שגרירות שוודיה בקייב
שוודיה מחזיקה באוקראינה שגרירות בקייב וקונסוליית כבוד בקחובקה.
^Orest Subtelny: Ukraine – a history, p. 137. University of Toronto Press 1994. ISBN 0-8020-7191-0.
^Andrej Kotljarchuk: In the Shadows of Poland and Russia. The Grand Duchy of Lithuania and Sweden in the European Crisis of the mid-17th century, p. 245. Södertörns Högskola 2006. ISBN 91-89315-63-4.
^Bohdan Kentrschynskyj: Mazepa, pp. 84–105. Stockholm 1962.
^Andrej Kotljarchuk: In the Shadows of Poland and Russia. The Grand Duchy of Lithuania and Sweden in the European Crisis of the mid-17th century, pp. 250–251. Södertörns Högskola 2006. ISBN 91-89315-63-4.
