יחיא אל-משד

יחיא אל-משד
يحيى المشد
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בנובמבר 1932
בנהא, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1980 (בגיל 47)
הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפקולטה להנדסה אוניברסיטת אלכסנדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יחיא אל-משדערבית: يحيى المشد; 193214 ביוני 1980) היה מדען גרעין מצרי שעמד בראש תוכנית הגרעין העיראקית. הוא נהרג בחדר במלון בפריז ביוני 1980, במבצע המיוחס למוסד.[1][2][3]

חיים מוקדמים וחינוך

אל-משד נולד בבנהא שבמצרים בשנת 1932.[4] הוא התחנך בטנטא וסיים את לימודיו במחלקה להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת אלכסנדריה בשנת 1952. למרות שנסע ללונדון כדי להשיג את הדוקטורט בשנת 1956, בשל משבר סואץ הוא נסע בסופו של דבר למוסקבה כדי להשלים בה את לימודיו. הוא בילה כשש שנים בברית המועצות לפני שחזר למצרים בשנת 1964 כדי להפוך לפרופסור להנדסת גרעין באלכסנדריה.

קריירה

אל-משד הצטרף לרשות המצרית לאנרגיה אטומית ועבד כמהנדס גרעין עד שהוקפאה תוכנית הגרעין המצרית לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967.[4] לאחר מכן נסע לעיראק שם עמד בראש תוכנית הגרעין העיראקית[5] ופיקח על הסכם שיתוף הפעולה הגרעיני של עיראק עם צרפת.[6] בשנת 1980 הוא סירב לקבל משלוח אורניום מכיוון שלא עמד במפרטים המוסכמים, ולאחר מכן הצרפתים התעקשו על נוכחותו בפריז כדי לקבל את המשלוח.

התנקשות

ב-14 ביוני 1980 נמצא אל-משד מת בחדרו במלון לה מרידיאן בפריס.[7] מקורות מסוימים הצהירו שהוא נמצא עם חתך בגרונו ופצעי דקירה מרובים, בעוד מקורות אחרים טוענים שהוא הוכה למוות.[8][9][10] שבועות לאחר מכן, פרוצה פריזאית בשם מארי קתרין מגל, שלכאורה היה לה קשר למותו של אל-משד, נהרגה ממכונית חולפת בתאונת פגע וברח.[11] הרשויות בצרפת חשדו בסוכנות הביון הישראלית המוסד, אך לא היו להן הוכחות.[12] ישראל פרסמה הצהרות מיד לאחר מותו של אל-משד בטענה כי תוכנית הגרעין העיראקית הושהתה, אך הכחישה מעורבות.[13][14]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Bar-Joseph, Uri; Handel, Michael; Perlmutter, Amos (2003) [1982], Two minutes over Baghdad (2nd ed.), London [u.a.]: Routledge, ISBN 978-0-7146-5422-5

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Bergman, Ronen (13 בדצמבר 2010). "Killing the Killers". Newsweek. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Hider, James (20 בספטמבר 2008). "The secret life of Tzipi Livni". The Times. London. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Attack — and Fallout: Israel and Iraq". Time. 22 ביוני 1981. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "ﻡ؟ﺵﻡ؟ﺵﻡ؟ﺵﻡ؟ﺵ ﻡ؟ﺵﻡ؟ﺵﻡ؟ﺵﻡ؟ﺵﻡ؟ﺵ". Egyptian Figures (בערבית). Egypt: State Information Service. נבדק ב-24 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Druks, Herbert (2001). The uncertain alliance: the US and Israel from Kennedy to the peace process. Greenwood Publishing Group. p. 225. ISBN 978-0-313-31424-7.
  6. ^ Perera, Judith (1983). Can the Arabs win the nuclear race with Israel?. Arab Research Centre. p. 32. ISBN 978-0-907233-13-8.
  7. ^ Bar-Joseph, Handel & Perlmutter 2003, p. xxxvii.
  8. ^ Samuels, David (8 באוקטובר 2010). "Q&A: Tzipi Livni The Kadima leader says Israel is not the safest place in the world for Jews". Tablet Magazine. נבדק ב-23 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Weissman, Stephen ‘Steve’; Krosney, Herbert (1981), The Islamic bomb: the nuclear threat to Israel and the Middle East, New York, NY: Times Books, p. 275, ISBN 978-0-8129-0978-4.
  10. ^ Bar-Joseph, Handel & Perlmutter 2003, p. 56.
  11. ^ www.theatlantic.com
  12. ^ Grossman, Mark (1995). Encyclopedia of the Persian Gulf War. Santa Barbara: ABC-CLIO. p. 218. ISBN 978-0-87436-684-6.
  13. ^ Styan, David. France and Iraq: Oil, Arms and French Policy Making in the Middle East. I.B. Tauris, 2006. p. 134.
  14. ^ Moore, Dan McKinnon (1988). Bullseye one ([Rev.]Berkley ed.). New York: Berkley. p. 82. ISBN 978-0-425-11259-5.