הרב יחזקאל בנט (לפעמים: בנעט; כ"ג בתשרי ה'תרכ"ג, 17 באוקטובר 1862 – א' בסיוון ה'תרע"ג, 6 ביוני 1913) היה רבה של הקהילה היהודית בעיירה סאין או סינרוואראליה (סעיני-וואראהל) שבמרמורש, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בשטח רומניה. לאחר מותו יצא ספר שו"ת שלו בשם משיב טעם.[1]
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תרכ"ג, 1862, לגרשון וולף בנט, ולחנה שרה, בתו של הרב שלמה גאנצפריד. בצעירותו למד אצל סבו הרב גאנצפריד, וכן אצל רבי שמחה בונם סופר בעל "שבט סופר" ואצל רבי חיים צבי מנהיימר.
נשא לאישה את חיה רבקה, בתו של הרב אברהם יצחק גליק מחבר שו"ת יד יצחק. בשנת ה'תרמ"ט (1889) התמנה לרב העיר סאין או סינרוואראליה (וואראהל (סאיני)) והגליל, בחבל מרמורש שבצפון טרנסילבניה.
נפטר בר"ח סיוון בשנת ה'תרע"ג, בגיל 50. לאחר מותו הוספד רבות בעיתונות התורנית ואף יצא לאור ספר על חייו בשם מצפה יחזקאל.
ספריו
חיבר ספרים רבים שרובם הגדול לא ראו אור. ספרו שו"ת משיב טעם, שיצא ביד עם דרשותיו ספר דובר אמת, יצאו לאור על ידי נכדיו בשנת תשמ"ה.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ בהסכמות ובהקדמה לספר, משיב טעם, עמ' 3 והלאה
