רבי יוסף בן יעקב אִבְּן סַהְל (בערבית אבו עמר; נפטר בניסן ד'תתפ"ד[1] בקורדובה, ספרד המוסלמית) היה חכם תלמודי, דיין ופייטן בספרד בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-12. מתלמידי רבי יצחק אבן גיאת, אשר חברו רבי משה אבן עזרא כותב עליו שאבן סהל היה תלמידו המובהק ביותר.
ביוגרפיה
משפחתו של אבן סהל הייתה משפחה מיוחסת באנדלוסיה ואף מכונה אריסטוקרטית על ידי חלק מהחוקרים.[2] בנים נוספים של המשפחה הם המשוררים שלמה אבן צקבל ואברהם אבן סהל (אנ') שהמיר דתו לאסלאם.[3]
משנת ד"א תתע"ג שימש כדיין בקורדובה משך אחת עשרה שנים עד לפטירתו בחודש ניסן בשנת ד"א תתפ"ד (1124).[4]
מכתביו, לא הגיעו אלינו אלא מעט משיריו, מהם שירי כבוד לרבו, רבי יצחק אבן גיאת, ושירי ידידות לחברו רבי משה אבן עזרא, גם תלמידו של אבן גיאת. כאשר נרדף רבי משה, כתב עליו אבן סהל כך:
אוֹי כִּי פְּנִינִי-שִׁיר כְּזֹהַר-חֶרֶס
הָיוּ בְּדוֹרֵנוּ לְנִבְלֵי-חֶרֶס
כמו כן ידוע שתרגם מערבית לעברית את קובץ התשובות של הרי"ף. אף זה אבד, אך חלקים ממנו נשתמרו בשיטה מקובצת.[6]מתרגם נוסף של תשובות אלו היה יהודה בן ברזילי הברצלוני.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר יוחסין לאברהם זכות, מאמר רביעי. במאמר חמישי מופיע שנפטר בד'תתפ"ג.
- ^ יוסף אבן סהל, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- ^ יוסף טובי, האמנם פיוט לאברהם אבן סהל המומר לאסלאם? בתוך: יוסף טובי, קירוב ודחייה - יחסי השירה העברית והשירה הערבית בימי הביניים, חיפה תש"ס, עמ' 328-319
- ^ ספר יוחסין לאברהם זכות, מאמר רביעי
- ^ מתוך השלח - כתב עת חודשי לספרות, למדע ולענייני חיים כרך י"ג, טבת-סיון תרס"ד (ינואר - יוני 1904) עורכים: יוסף קלוזנר, ח. נ. ביאליק
- ^ למשל שיטה מקובצת על תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ח, עמוד א': "לשון הריא"ף ז"ל בתשובת שאלה: מועתקים מלשון ערבי מרן יוסף ן' סה"ל..."
- ^ הקדמת המהדיר ז"ו לייטער לשו"ת הרי"ף, הוצאת פיטסבורג ה'תשי"ד
