רבי יום טוב דאנון נולד באיזמיר בשנת תק"א, לאביו הרב ברכה דאנון. בהיותו בעל קול ערב ומשכיל נקרא לשמש כשליח צבור בקהילת "מחזיקי תורה" (שונצינו) בעירו. על הצטיינותו כחזן אנו קוראים מתוך השבחים שכתב עליו רבי חיים פאלאג׳י, רבה של אזמיר:
ובימינו זכינו לשמוע לתרי גברי רברבי, הרב "כבוד יו"ט" והרב ״שפתי רננות״ ז"ל כשהיו משוררים היו"ד דברות אין ספק דמלאכי מרום היו באים לשמוע...אשרי אזן דשמעה דלא הניחו אחריהם אפילו לשליש ולרביע
הרב דאנון חיבר את הספר "כבוד יום טוב" - בו חידושים ושו"ת על הרמב"ם. את תשובותיו היה רגיל לסיים בחתימה "אחיו הקטן המצפה לינון, יום טוב דאנון". שאר חיבוריו וכתבי יד רבים אבדו בשריפה באיזמיר.
בנו, הרב ברכה דאנון, מחבר הספר "בד קדש", נקבר בירושלים. נכדו הרב יהודה דאנון הדפיס את ספרו "כבוד יום טוב", בסלוניקי תר"ו, (1846), שנדפס יחד עם הספר "בד קדש".
נמצאה הסכמתו משנת ה'תקע"ד (1814) יחד עם רבני ירושלים בעניין תעשיית הגבינות.
בני התקופה מזכירים שנפלה מחלוקת בינו לבין הרב אליעזר חזן בנו של הראשון לציון הקודם ומסיבה לא ברורה לא יכלו להשלים ולהתפשר ביניהם ונפטרו שניהם באותו יום.
