![]()
יוחנן טברסקי עם אנדה עמיר-פינקרפלד וראובן אבינועם, 1962
יוחנן טבֶרסקי (כ"ה באייר תר"ס, 24 במאי 1900 – כ"ה בחשוון תשכ"ח, 28 בנובמבר 1967) היה פרופסור לתולדות עם ישראל, עיתונאי וסופר, מעורכי הוצאת "דביר".
ביוגרפיה
טברסקי נולד בשנת 1900 בשפיקוב, שבדרום-מערב רוסיה (אוקראינה), נצר לשושלות אדמו"רי טריסק, רחמסטריווקא וסקווירא. אביו, הרב מנחם נחום, היה אדמו"ר בוורשה עד השואה. טברסקי גדל בחצר סבו, רבי יעקב אריה, האדמו"ר מטריסק, שעבר עם חצרו לעיר קובל שבווהלין. יוחנן למד, בעיקר בעצמו, לימודי קודש וחול והחל בכתיבה בעברית וביידיש.
ב-1918 למד בגימנסיה באודסה, ובשל הפוגרומים באוקראינה, עבר עם משפחתו לבסראביה, שם לימד ולמד בקישינוב. ב-1921 נסע ללמוד באוניברסיטת ברלין, שם למד בעיקר פסיכולוגיה.
בשנת 1926 היגר לארצות הברית. תחילה לימד בניו יורק, ומ-1927 בבית המדרש למורים העברי בבוסטון. ב-1933 התמנה כפרופסור לתולדות עם ישראל וביקר לראשונה בארץ ישראל.
ב-1948 עלה לארץ ישראל. בישראל נמנה עם עורכי הוצאת "דביר". ב-1924 החל לפרסם את סיפוריו ב"העולם", ומאז כתב במרבית העיתונים העבריים בארץ ישראל ובארצות הברית. פרסומיו כללו סיפורים, רומנים היסטוריים, מסות על ספרות ומאמרי ביקורת. היה חבר ועד אגודת הסופרים העברים.
בשנת תשט"ז זכה בפרס ברנר לספרות.[1]
טברסקי נפטר בסוף שנת 1967 ונטמן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
באלול תרצ"ז נישא לוורדינה בת משה טמשס מקהיר (מראשוני המושבה זכרון יעקב). היה אב לחגית.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יוחנן טברסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "יוחנן טברסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1772
- יוחנן טברסקי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אני כותב – סימן שאני חי, דבר, 18 ביולי 1958
- יוחנן טברסקי, דבר, 29 בנובמבר 1967 (נקרולוג)
- נפטר הסופר יוחנן טברסקי, מעריב, 29 בנובמבר 1967 (נקרולוג)
- יוחנן טברסקי – למנוחות, דבר, 30 בנובמבר 1967
- ספר יזכור לקהילת קובל, בספריית העיר ניו יורק, מאמרים מאת יוחנן טברסקי בעמ' 198–207, על נעוריו בעמ' 358
- יוחנן טברסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- יוחנן טברסקי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
.jpg)
